גילו לאמא שלי מחלה קשה. איך להתמודד?

שלום לך חברה יקרה!

ניסיתי וניסיתי לחשוב מה אני יכולה להגיד לך, אבל הרגשתי שכל תשובה עניינית וכל הסבר הגיוני שאנסה לתת, פשוט לא מתיישב על הלב... כי זה באמת באמת קשה! זו הרגשה שפשוט קשה להכיל אותה, במיוחד כי צריך להתמודד איתה כל יום.... ואז נזכרתי שהרי את לא היחידה שמתמודדת עם קושי כזה יום-יומי, אלא אנשים רבים מתמודדים עם קשיים דומים או קשיים אחרים, ושואלים את עצמם, ואני רואה אותך ממש כמו בשיר- ילדה קטנה, יחידה ותמה, עמדה ושאלה "למה?"...

מצד אחד, באמת שאין לי תשובה. אבל אין לי תשובה גם לעוד הרבה דברים שעושה לנו הקב"ה. ולפעמים יוצאת לנו השאלה הזו "למה" , אבל בעצם היא מן ביטוי של הכאב שלנו, ואנחנו לא מחפשים אשמים או סיבות, אלא פשוט רוצים שהקושי הזה יעלם לנו מהחיים, כי קשה לנו, ואנחנו מבקשים כל כך יפה, ומשתדלים להיות טובים, אז למה?..... אולי בגלל זה גם התשובות שנתנו לך עד כה לא הניחו את דעתך, כי הכאב עדיין קיים, ועדיין קשה... אז אולי באמת ה"למה" הזה הוא לא לגמרי שאלה לשם לימוד שכלי כזה, להבין איך זה מסתדר עם מה שכתוב בכל מיני מקומות, אלא באמת יותר קריאה כזו של כאב, של קושי, כי הרי כל כך קשה לנו....

ואז, הלמה הזה, לא מוביל אותנו לשום מקום. אנחנו נשארים במקום של הכאב, והקושי. שזה בסדר, אבל לפרק זמן מוגבל. צריך להוציא החוצה את הקושי כי זה מקל עלינו- "צרה בלב איש- ישיחנה". ומהמקום הזה, אני קודם כל שולחת לך חיבוק גדול...

ולכן מצד שני, חשוב לא להישאר בזה, בחוסר תשובה הזה... יש כל מיני דרכים לאן להסב את ה"שאלה" הזו, ונראה לי שלכל אחד באופן אישי מתאימה דרך אחרת להתמודדות הזו. כולן נכונות, ולכל אחת תרומה משלה. יכול להיות גם שלאותו בנאדם תהיה טובה שיטה אחת בתקופה כזו, ובתקופה אחרת תהיה טובה שיטה אחרת... אבל העיקרון הוא תמיד- [לא להתייאש!] תחליטי את זה בתור החלטה בסיסית!! ואז מתוך זה, תמשיכי הלאה. אני אשתדל לומר פה מה שאני מבינה, ואני מקווה שהדברים יתיישבו על ליבך...

קודם כל, חשוב תמיד לזכור שה´ תמיד אוהב אותנו, והוא תמיד תמיד שומע אותנו! כל הזמן! ואף פעם אסור לנו להפסיק להתפלל אליו. צריך להישען עליו כמו על משענת של חוזק אינסופי, כי הכל ממנו, והוא הרי מכוון כל דבר ודבר בהשגחה פרטית. אני חושבת שזו המשענת הכי חזקה שאפשר להישען עליה... אז אפילו שאנחנו יודעים שגם הקושי הוא ממנו, הרי הוא גם מקור ההצלה שלנו, ולכן לסמוך עליו בעיניים עצומות. זה תמיד מצטייר לי בראש כמו תמונה של ילד קטן, שאמא שלו כועסת עליו, והוא בוכה, ואפילו שהוא בוכה בגלל שהיא כעסה, הוא בכל זאת הולך אליה, ומחזיק בה בסינר חזק חזק, ומבקש שהיא תרים אותו- כי היא מקור ההצלה שלו!

אני גם חושבת הרבה על דוד המלך, וכמה שהוא סבל מרדיפות ומלחמות על חייו, והנה כל ספר תהילים- מלא במזמורים לקב"ה. וגם כשרואים במזמורים את הקשיים, הוא תמיד משליך את יהבו על הקב"ה.... אני גם חושבת על משה רבנו, שכל כך רצה להיכנס לארץ, והתפלל המון, אך בסופו של דבר לא נכנס.... וכמובן, שיש גם את האבות והאמהות שחיכו כל כך הרבה לילדים, שנים ארוכות ארוכות, ובסוף, אחרי שכביכול אבדה כל תקווה, זכו לילד, ועוד איזה ילדים- שבנו את עם ישראל! ?? וכולם היו כאלה צדיקי יסוד עולם! ומה אני?...

אז אני חושבת שההבנה שהכי חשוב להבין ולהפנים- זה שאנחנו כנראה [פשוט לא מבינים] עד הסוף... אנחנו יכולים לנסות ללמוד, ולנסות לראות שיטות שונות ביהדות להתייחס לכל הנושא של ניסיונות, ושכר ועונש וצדיק ורע לו וכו´... אבל בסופו של דבר, כשאנחנו רוצים לתת מרגוע לנפשנו, לתת תשובה פנימית, ללב שלנו- קודם כל אנחנו צריכים לסמוך על הקב"ה שהוא הטוב והוא המיטיב לנו, ואנחנו, פשוט כי אנחנו רק בני אדם, לא יכולים להבין הכל. מנסים, משתדלים, לומדים, אבל אם בסוף נשארים עם שאלה- לא נורא. נמשיך ללמוד כל החיים, ותמיד ישארו שאלות, אבל אנחנו נמשיך לעשות את הטוב ביותר, נמשיך לעשות טוב לעצמנו ולסביבתנו, נמשיך לעבוד את ה´ בשמחה ונקווה שעם הזמן יתבהרו לנו עוד ועוד דברים.

וודאי שכל הדברים הטובים שאנחנו עושים נזכרים ונרשמים, מוסיפים ומועילים לא לנו בלבד- אלא לכל העולם כולו! שהרי "הפנקס פתוח והיד רושמת"! ואלו הם חלק משלושה עשר עיקרי אמונה: "שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני אדם, וכל מחשבותם..." ו"שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו". לכן יש את האימרה "לעולם יראה אדם כאילו העולם כולו חציו זכאי וחציו חייב. עשה מצווה אחת- הטה את העולם כולו לכף זכות, עשה עברה אחת- היטה את העולם כולו לכף חובה". אלו דברים שהם בסיסיים אצלנו באמונה, ואנחנו לא נערער אותם בגלל הקשיים או השאלות שעולות לנו בדרך. יחד עם האמונה, ננסה לראות איך אנחנו מתמודדים!

אז קודם כל, בירור עיוני-שכלי של השאלה שעולה מהמצב אליו נקלענו (לדוגמא, מה שאת רשמת- "איך יכול להיות שמישהו מקיים מצוות עם שכר מפורש בתורה, והשכר לא מתקיים") היא רק [דרך אחת] של התמודדות. אם את רוצה את יכולה ללמוד תשובה שכתב הרב עוזיאל, על תפקידם של ייסורים בעולם:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=30867

יש כמה תשובות באתר של חברים מקשיבים שגם עסקו בנושא של "ניסיון או עונש":
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=232688

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=90828

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=78226

שיטה נוספת להתמודדות במצבים כאלה, היא להפוך את הלמה הזה שדיברנו עליו קודם, ללְמה=בשביל מה, או בצורה אחרת- מה אני יכולה להשיג מהקושי הזה. איך אני יכולה להיבנות ממנו, ולהוציא ממנו טוב, ולהפוך להיות ממנו טובה יותר. אני יכולה לראות איך התפילות שלי משתפרות, ואני מתפללת ביותר כוונה ואני מתקרבת יותר לה´ מהתפילה. אולי אני רואה איך אני משתדלת יותר במעשי חסד, על מנת שהזכויות הללו יהיו לזכותה של אמא שלי.

מתוך החוסר גם אפשר לחזק עוד יותר בשמחה של מה שכן יש, ותמיד אפשר להעריך עוד יותר... אולי גם לתת חשיבות גדולה יותר לדברים אחרים חשובים בחיים כמו אשרינו שאנחנו יהודים מאמינים, אשרינו שיש משפחה שתומכת וחברים, להגיד תודה שיש ברוך השם פרנסה ועוד כל מיני דברים גדולים וקטנים. אולי זו גם הזדמנות לעבוד על עצמי לא להיגרר אחרי החברה. לא להשוות אותי לאחרים, לא לרצות מה שיש לאחרים- כי אתה לא יודע את כל השק שיש לכל אחד, אלא להסתכל ולשמוח בדברים הטובים שיש לי.

אפשר אולי לקבל את זה יותר אם נסתכל סביבנו, ונראה שבעצם יש כל כך הרבה משפחות שיש להן שפע, ובכל זאת הם לא מאושרים. ולעומתם, יש משפחות שחיות בקשיים גדולים ושונים או עם דוחק גדול, אך עם זאת הן לא מרגישות שחסר להן דבר, וכולם במשפחה שמחים ומאושרים. אולי זו הזדמנות לחזק קשרים בתוך המשפחה- בין האחים וביני לבין ההורים. ללמוד לוותר יותר, ללמוד להשקיע יותר בבית ובמשפחה וגם בחברות הקרובות. כי הקשרים הללו הם שעושים אותנו מאושרים.

המלצה קטנה- את מוזמנת לקרוא את הספרון של דוד בן יוסף- "עיגולי השמחה של דסי". דסי ז"ל היתה נערה מיוחדת, שחלתה בסרטן ונפטרה מהמחלה , אך זכתה ללמד דורות רבים התמודדות בשמחה ובאמונה עם קשיים. אולי זה ישמח גם אותך. הספרון נמצא גם בקישור הבא, באתר "ויקיטקסט":
http://he.wikisource.org/wiki/עיגולי_השמחה_של_דסי_1

מקווה שהועלתי במעט.
שיהיה המון המון בהצלחה!! ובאמת – אל תתייאשי! ה´ תמיד איתך, גם אם לא רואים את זה ממש בעיניים...

הרבה אושר ובריאות לך ולכל בני משפחתך!
הדס.
hershko.hadas@gmail.com