שאלה
לאחר שעזרת לי לסדר לעצמי את האמונה בה' ואת הרצון שלי לעבוד אותו, הגיע הזמן לסדר את עניין אמונת חכמים והליכה בדרכיהם
יש לי שתי שאלות שקשורות לנושא
א. אמונת חכמים
היום כשאני קוראת ושומעת על רבנים, לצערינו זה לא סוד שהרבה מהם אינם מהווים דוגמה אישים חינוכית (רבנים שהואשמו בהעלמת מס, שוחד מעשים מגונים וכד')
אז כמו שהיום יש רבנים כאלה, אז גם פעם היו רבנים כאלה כך שאין סיכוי שהראה את כלל חז"ל כדמויות כל כך קדושות ושאני רוצה ללכת אחריהם
כמו שהיום אני לא אמורה להקשיב לכל הרבנים אז מדוע לרבנים של פעם, חזל, אני אמורה להקשיב לכולם? האם הלכתית אני יכולה לאמר שבעננין X אני אשאר רק עם תורה שבע"פ ובלי גזרות דרבנן כגזרה של רב ספציפי?
ב. ישנם הלכות- שאינם בגדר הלכה למשה מסיני ואנו מקיימים אותם מכח גזרה של רב
ישנם דברים אחרים שהיו או נאמרו כגזרה של רב שאנו לא מקיימים היום יותר, לדוגמא לימוד תורה, ובמיוחד גמרא, לבנות. באתר כיפה קראתי מספר תשובות שמסבירות שהיום כן מלמדים גמרא לבנות על אף האמרות שכתובות בחז"ל באופן חד משמעי נגד זה,כי אנו מסתכלים אליהם במבט היסטורי על התקופה (מעמד האישה בעולם בכלל) ומאחר שהמציאות השתנתה רבנים כן מתירים וחלקם אפילו רואים בלימוד גמרא של בנות מצווה. (כמובן שכאשר הסיבה ללימוד אמיתית)
מדוע עם הלכות אחרות לא אומרים הרבנים של היום, גזרות מפעם כבר לא מתאימות לנו היום.
לדוגמא: שמירת טהרת המשפחה שבעה ימים נוספים ולא טובלים ביום השביעי או עליה לתורה לנשים הרי נושא כבוד הציבור כבר ממש לא רלוונטי (ואולי ההיפך יש פגיעה חמורה בכבוד הציבור של הנשים אם לא מעלים אותן לתורה כשמבחינת ההלכה הן זכאיות לכך) ואולי גם ברכת "שלא עשני אשה" יכולה להכנס לאותה כטגוריה. וכן אמירת קדיש ע"י אישה ומן הסתם יש עוד הרבה גזרות בנושאים אחרים שהגזרה כבר לא כל כך מתאימה למציאות היום
לפי מה קובעים הרבנים של היום מה יכול להשתנות? והאם לא הגיע הזמן לפחות לענניני נשים לשנות (כלומר להכיר שהמציאות השתנתה ולכן אולי גם הגזרה אינה במקומה
מדוע לא לשנות כמה שיותר?
בברכה ותודה
תשובה
שלום וברכה
א. עובדה היא שיש רבנים שסרחו. לא הרבה. לא ברור מה המסקנה שאת רוצה להסיק מכך.
ב. היו חכמים כאלה ואחרים במשך הדורות, והיו גם כאלה שטעו. ברם – חכם יכול לטעות. חכמים – לא טועים, לאמור: מדובר הלוא בתורה שהתבררה במשך הדורות על ידי חכמים, והיה לה מנגנון להתמודד עם טעויות ועם סטיות. אם הלכה מסוימת התהלכה לאורך דורות רבים הדבר מלמד כי היא אכן מחייבת, ומכוח זה יש ללכת לאור חכמים.
ג. על כן, גם לא ניתן לשמור רק את הדאורייתא. אנו חייבים את חכמים אפילו בשביל לפרש את אותו דאורייתא (למשל: איך היינו יודעים מה זו "ציצית" בלי דברי חכמים) ואנו מחויבים לשמוע להם גם כשהם עוסקים במצוות דרבנן.
ד. בניגוד למה ששאלת, כמעט ואין הלכה אחת שלא נבחנה ביחס למציאות לאורך הדורות. אפילו התוספות הראשון בש"ס שואל איך ייתכן שבמשנה כתוב שקריאת שמע היא מצאת הכוכבים ואילו בקהילות שלהם נוהגים אחרת, והוא דן שם במציאות הזו.
ה. עקרונית יש אכן דברים שצריכים בחינה בכל דור מחדש. צריך לבחון האמנם השתנה הטעם, צריך לבחון האמנם התהפך הטעם וצריך לבחון מה ההשפעה של שינוי על היחס להלכות שאסור לשנות אותם. בכל זה עוסקים חכמים בכל הדורות. ואכן, אין להשוות את מעמד האישה, אפילו בחברה החרדית, למעמדה לפני כמה עשרות שנים. ברם, לא כל רעיון חדש מאמצים, אלא תפקידם של תלמידי חכמים הוא לבחון כל עניין, וגם לחשב את הסכנה היוצאת מכניסה לתהליכי שינוי בלתי מבוקרים.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם