גדול המצווה ועושה

שלום וברכה

יש לכך הסברים שונים.
ההסבר המפורסם ביותר הוא של בעלי התוספות. הם ביארו כי נכון שעשייה מתוך רצון והתנדבות גדולה מאוד, אולם מהצד השני המתנדב חי בתחושה מתמדת כי כל אימת שיחפוץ להפסיק – הוא יכול להפסיק. על כן יש לו תחושה מתמדת של בעלות על הקיום המצוותי שלו. לעומת זאת, המצווה ועושה עושה זאת מתוך תודעת חובה ומתוך ידיעה שאין הדבר תלוי בו, אלא שהוא חייב להמשיך ולעשות עוד ועוד. עשייה מכוח כזה מעצימה את התחושה כי המצווה היא הוראה א-להית ולא בחירה של האדם האם לעשות או לא לעשות, ועל כן הוא גדול ממי שאינו מצווה ועושה.


כל טוב