גבולות במשהו חומרי

שלום וברכה

זו כמובן שאלה כבדת משקל. אין היא שאלה הלכתית במובן המקובל של המילה, כי אם שאלה הנוגעת למידות, ובעיקר לדין קדושים תהיו. הדוגמה שמביא הרמב"ן שם היא בדיוק הדוגמה הזו: "והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין, א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה"

על כן, בוודאי שהתנהגות זו קשורה להפך הדרך של קדושים תהיו, והיא מנוגדת לתורת המידות. התורה לא אסרה אותה במובן ההלכתי המדויק, בשל העובדה שהיא דיפרנציאלית, והיא שונה מאדם לאדם, ולא ניתן למודדה ולכמת אותה בדרך הרגילה. ישנה הדרכה כללית שלא לנהוג כך, וכל אדם צריך לגזור את מה שמתאים לאופיו, אישיותו ומצבו.

כל טוב ויישר כוח