גאווה וענווה

בעז"ה

שלום רב,
אני מוכרח לציין שלתת הגדרות לגאוה וענווה זה דבר מורכב מאוד.
שכן לכאורה הדבר ברור - גאווה היא מידה פסולה מכל וכל(ראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ב') וענווה היא מידה מעולה ומשובחת (ראה באגרת הרמב"ן לבנו). אולם הדבר מורכב יותר, שכן יש ענווה פסולה ויש מקומות בהם יש מקום לגאווה, או לפחות לדברים הדומים לה מאוד.

בצורה כללית מאוד - הגאווה היא תפיסת הערך שלי כיותר ממה שהוא באמת, והענווה היא הכרת ערכי בצורה אמיתית (ושוב - זו הגדרה כללית, שלא הכל מסכימים עליה).

אני מפנה למאמר שמציג את שיטות הרמב"ם והמאירי בנושא בקצרה, להעשרה:
https://www.kipa.co.il/pash/show.asp?id=4450

שבת שלום!

חגי (המשיב אינו רב).