שאלה
שלום רב,
אני בת 32. לפני כ-3 שנים נפצעתי במסגרת עבודתי. אהבתי מאוד את העבודה, שהיתה מבחינתי כמעט "עבודת קודש" אם אפשר להשתמש במונח. עבדתי עם נוער בסיכון וילדים עולים.
במסגרת הפגיעה - נפצעתי בקרסול רגל שמאל, ומאז, אחרי שלוש שנים ארוכות של טיפולים בלתי פוסקים במסגרות שונות ולאחר ניתוח (שלא רק לא הצליח אלא אף החמיר את המצב) אני עדין נאלצת להיעזר בקביים להליכה.
אחת העובדות שלי, חב"דניקית, אמרה לי משהו לגבי זה שרגל שמאל לפי הקבלה מסמנת "שיעור" ב"גאוה" שצריך להילמד. היא גם אמרה שהיא לא מבינה את זה לגביי, כי אניבאמת לא אדם גאוותן.
השאלה היא - האם יש אכן משמעות למקומות פציעה או פגיעה שלאדם מבחינה הלכתית/קבלית/אמונית/מידתית?
האם יש פתרונות הלכתיים כאלה או אחרים שאפשר להשתמש בהם לשיפור המצב? האם יש משהו שיכול לעזור לי להבין מה בדיוק קורה לי?
תודה רבה
שבוע טוב,
רננה
תשובה
בסד
שלום רב.
סליחה על האיחור בתשןבה .
אינני מקבל בשום פנים היום קביעות של ידענים היודעים בדיוק מהו הפגם שצריך לתקן בנפש ובמידות ובמעשים ע"פ קביעה של איבר אחד .
כי פשוט היום אין לנו אנשים בשעור קומה של רבינו הארי ז"ל שידע לומר כמו נביא , כי אין לנו נבואה היום .
אסביר את דבריי ואומר לך את המקור לך .
שינם רמח מצוות עשה ושסע מצוות לא תעשה ביהדות , ביחד עם 7 מצוות דרבנן יוצרים את ה"כתר" ,כידוע מצוות אלו מקבילות לאיברי האדם , רמח מצוות עשה מקבילות לרמח איברים ושסה גידים מקבילות ל 365 מצוות לא תעשה מכאן באה ההשוואה בין מצוות לבין גוף האדם , בזמן הנבואה יכל הנביא לומר איזה מצווה שייכת לאיזה איבר ,במהלך ההיסטוריה אבדה לנו ההשוואה ואיננו יודעים היום ולא כתוב באף מקום את הקשרים בין המצוות ובין האיברים מה עוד שישנם מצוות רבות שלא קיימות היום ,מצוות שקשןרןת בבית המקדש והקורבנות ובמלך .
לכן כל נסיון לתלות כאב גופני באיזה שהיא מצווה לוקה בחסר .
זו היא דעתי ולא חייבים לקבלה ,אם יש לחבדניקים איזה שהיר רשימה ,שיואילו לפרסמה ושתהיי תועלת לרבים ,אפשר כך להציל ולעזור לכל תחלואי בית החולים
מה שכן היות ואנו לא יודעים את הקשרים לאשורם עלינו להתחזק בקיום כל המצוות על ידי כך לתקן את אחינו מעשינו ונשמתנו וגם גופנו .
בברכה