שאלה
בס"ד
קראתי שהרמב"ם כותב ש"המגביה לבו כפר בעיקר", האם זו ממש הכוונה?
בעוונותי הרבים אין ספור פעמים התגאיתי - האם כפרתי בעיקר?
תודה רבה.
תשובה
שלום
כפי שהרמב"ם עצמו מציין, אין הוא מחדש, אלא מצטט את דברי חז"ל בגמרא במסכת סוטה. ניתן להניח שחז"ל אמרו את דבריהם בדרך גוזמא, כמו שאמרו על המלבין פני חבירו ברבים כאילו שפך דמים. הרי לא יעלה על הדעת להוציאו להורג, כדין רוצח ממש! אלא הכוונה היא לומר שיש נקודת דמיון מסויימת בין הלבנת פנים לשפיכות דמים. כך יש נקודת דמיון מסויימת בין גאווה לכפירה בעיקר. הסבר נוסף ניתן למצוא במהרש"א, שהגאווה עלולה להביא לידי כפירה: "כי רוח הגסה שהוא טמא מביאו לידי שכחת ה' שהוא מקור הטהרה". דבר זה אך טבעי, שאדם מחשיב עצמו מאוד, הוא דוחק מתודעתו את הקב"ה.
ידידיה