בת 18 על שמירת נגיעה

שלום וברכה

אני חושב שאני יכול להציע לך דבר נכון לעשותו.
והוא לקרוא מחדש את המכתב שלך.
כל התשובות נמצאות בו.
את כותבת שאתם לא תיפרדו, ואם כן קחי את זה כנקודת מוצא, והביני כי מה שמוטל עליכם אפוא לעשות הוא להתנהל במשך תקופה לא קצרה ולא פשוטה בדרך הנכונה. זהו אתגר גדול, וקבלו על עצמכם לחיות לאור האתגר הזה.
את כותבת שאת יודעת שזה אסור, על אף שזה נעים. כנות זו היא תנאי גדול מאוד לעבודת ד', וטוב שאת לא מרמה את עצמך. טבעי הדבר שזה נעים, ולו זה לא היה נעים – הייתם בבעיה גדולה. אלוקי הדבר שזה אסור. כשיש משהו נעים אנחנו לא מתנגדים לו מיד, אלא בוחנים האם זה אסור או מותר, וכשאנו מגלים שהדבר אסור – הוא אסור.
את כותבת שקשה להתחיל פתאום. שוב, את כותבת את האמת – זה קשה. אנו מצווים לעשות גם את הדברים הקשים. אולי נכון שלא תתחילו פתאום רק בזה, אלא זו ההזדמנות לדבר על "יחסיכם לאן", ולומר לעצמכם כי דווקא בשל העובדה שיש אפשרות שאתם תבנו ביחד בית – אתם צריכים לעצב את כל הקשר ביניכם בדרך מיוחדת. לא מדובר רק בשמירת נגיעה, אלא בקשר שהוא ערכי, רוחני, שיתוף אמיתי וכדו', ובמסגרת זו גם קדוש וטהור ושומר על ההלכה הקשורות בכך. אם זה יהיה כיוון כללי שאתם עובדים בו – ההקפדה על איסור המגע הפיזי ביניכם לא יהיה משהו שהוא מחוץ למערכת הקשרים ביניכם אלא חלק מהותי ממנו.
אחרי שתקראי בעיניים האלה את המכתב שלך עצמך – תדעי היטב מה נכון לעשות ומה צריך לעשות.

האין זה נראה לך מוביל למקום טוב ?


כל טוב