בת מצווה בהושענא רבה

מועדים לשמחה ושלום רב,
יישר כח על השאלה.

בשנים האחרונות השתרש מנהג שהורים עורכים חגיגות ביום שבתם מגיעה לעול המצוות בגיל שתים עשרה ויש שמסתייגים מנוהג זה.

בנוגע לבת מצוה מתעוררות השאלות הבאות:
1. האם לפי דיני ישראל ראוי לעשות סעודת מצוה לבת המצוה?
2. האם סעודה זו היא סעודת מצווה?

א. במטה אפריים כתב: "נהגו שהאב והאם מברכים את בניהם בערב יום הכיפורים, טרם לכתם לבית הכנסת, ואגב זה מעודדים את הבנים והבנות, שילכו בדרך טובים ואורחות צדיקים ישמרו ולחזק לבם לתורה הקדוה, כי בעת ההיא עושים הדברים רושם ונכנסים ללב".

מכאן שעל ההורים בעת רצון לעורר את הבנים והבנות לחיי תורה ולדרך טובים. ובודאי איפוא, שיום קבלת עול מצוות ועול מלכות שמים, הוא הזמן הראוי ביותר לעורר את הבנים והבנות על חובתם ותפקידם מהיום. כי היום הזה הוא התחנה הכי חשובה בחייהם ומתאים ביותר לדברי התעוררות, כדי ש"יעשו רושם ויכנסו ללב":, כדברי המטה אפרים.

לכן, נראה שיש מצווה ואולי אפילו חובה כפולה לערוך חגיגה וסעודת מצוה. כי זו ההזדמנות לעודד אותה בקיום תורה ומצוות.

ב. בעת קבלת התורה הודקמו הנשים לגברים "כי תאמר לבית יעקב (אלו הנשים) ותגיד לבני ישראל" (אלו הגברים), זאת משום א. שהן מזדרזות המצוות. 2. וכדי שיהיו מנהיגות את בניהם לתורה.

וממילא אצל הבת יום בת המצווה הוא כיום קבלת התורה, ולכן אין לקפח חלקה ויש לערוך לכבודה סעודת מצוה עם דברי תורה והתעוררות על התפקידים הנעלים והנשגבים של הבת, האשה והאם לאור תורת ישראל. ולזרזה למצוות ומעשים טובים מיום זה ולעולם.

[לסיכום:]
חובה קדושה על ההורים לערוך חגיגה וסעודת מצווה לבתם המגיעה לעול המצוות.
ולכן, אם מטרת סעודה זו להוקיר את יום המעבר מלא מחוייבת במצוות לחיוב, וכללי הקדושה והצניעות נשמרים לכי ושימחי ביחד איתה ואף חזקי ועוררי אותה לקדושה וטהרה.

חג שמח,
שלמה,
shlomo@makshivim.org.il

(מתוך הספר יום שאדם נולד בו - ימי הולדת במסורת ישראל)