בת אולפנא מחפשת דרך

שלום לך

טוב שאת עולה וחבל שאת יורדת.
אלא שזה אופי הגיל בו את נמצאת - חיפושים.

את מחפשת את דרכך בחיים ואף אחד אחר לא יכול לעשות זאת במקומך.
יעוץ, במצבך זה כמו ללכת עם קבים - זה טוב לשבוע שבועיים אבל אחר כך צריך ללמוד ללכת לבד.

את צריכה לנצל את האולפנה בה את לומדת, זו חממה נהדרת, לקבל משם כמה שיותר, לשאול, להקשיב, לברר עם רבנים עם מורים ועם חברות ובמשך הזמן לגבש לעצמך את דרכך.
עליך לנצל כל שיחה וכל שיעור רשות וכל סמינריון לברר את הדברים לגביך.
את לא צריכה להסתכל על אחרים ולהעתיק את התנהגותם - זו לא שלך.
הקב"ה ברא את האדם יחידי, כל אדם משול לאות בספר תורה שאינה דומה לחברתה (ואם היא זהה לחברתה אז כל ספר התורה פסול) ולכן דרכך בחיים אינה הדרך לא של חברתך ולא של הוריך ולא של אף יהודי אחר.
אם עדיין תרגישי בסוף כיתה יב צימאון לחפש - אולי עדיף שתלכי למדרשה לפני השירות הלאומי, לשקוע שם בחיפוש עצמך.
(לבנות רבות אחרות השירות הלאומי הוא בחינה לדרך שהן בחרו ואז המדרשה שאחרי השירות מעמיקה או מרחיבה או משנה את הדרך לאחר ההתמודדות ב´שירות הלאומי´)

לגבי המשפחה -
את צריכה להיות סבלנית מאד כלפיהם.
כל אחד קודם בוחר את דרכו
ורק אח"כ לומד להסתדר עם המשפחה.
לאחר שדרכו של האדם מבוררת לו והוא איתן בה, הוא לומד להציגה ולחיות בשלום גם עם בני משפחתו ומתוך כך בד"כ הם לומדים לכבד אותו ביציבות.

אם זה יפריע להם שאת הולכת למדרשה לפני השירות הלאומי - תוותרי על כך ותלכי קודם לשירות לאומי, אבל גם שיחות אלו כדאי לדחות בשנה ולומר להם בינתיים שעדיין מוקדם להחליט. (הרבה פעמים בחיים מבזבזים הרבה אנרגיה על ´הצהרות´ מוקדמות שחלקם כבר לא אקטואלי בעוד שנה)

לסיכום
קודם עליך לברר בעצמך את דרכך בחיים
לשם כך נצלי את כל מה שהאולפנה יכולה לתת
את השונות בינך לבין הוריך - תדחי בשלב זה, בעיקר לאחר שהם יראו שאת עקבית בדרכך

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה
דוד לוי

098987548