בתגובה לתשובתך

שאלה

שלום לרב- זוהי השאלה ותשובת הרב:

תוכן השאלה:

שלום רב,

כאשר בנו של בעלי בן ה9 כועס עליו (או על אחרים), הוא מקלל אותו קללות גסות ביותר.

אין לי ספק שאין לו מושג מה משמעותן ובכלל מה זה אומר מילה גסה- הוא פשוט מבין שזה משהו חמור ופוגע וזו אכן מטרתו- לפגוע ולמשוך תשומת לב ע"י יצירת פרובוקציה.

כאשר אני שומעת מילים אלו, בטני מתהפכת ואני מתאפקת מלומר או לעשות משהו, בעוד שבעלי מעדיף להתעלם ולתת לו להרגע. מצד אחד אני לא מוכנה שישמעו מילים כאלה בביתנו, אך מצד שני אני לא בטוחה מה הדבר הנכון לעשות?

בזמן שהילד נמצא בסערה אין כל טעם לכעוס עליו או להעניש אותו- וכשהעניינים נרגעים ומדברים איתו, הוא שומע אך , הדבר חוזר על עצמו כל פעם שהוא "חוטף קריזה".

מה עושים?

תודה

תוכן התשובה:

שלום

אני מבין מנוסח שאלתך שהוא אינו בנך.

במצב כזה, אולי כדאי להניח לאבא לטפל בזה, ואם את רואה לנכון שוחחי עם האב ותני לו עצות.

ככלל, ילד צריך גבולות ברורים מאד, אותם הוא מבין שלא עוברים. על הגבולות להיות רחבים ביותר, ויש לבסס בראשו את החשיבות שלהם ואת העובדה שלא עוברים אותם.

לצד זה, ככל שניתן להתעלם מבקשת תשומת הלב השלילית של הילד, ולתת לו תשומת לב חיובית במקרים אחרים, כן ייטב.

לכן קללות צריכות יחס בנחת לאחר מעשה, מאביו. ובעת הקללות לא להתיחס. כשהילד יבין שקללות הם גבול שלא עוברים ותהיה לו יכולת לעמוד בכך, יש לכפות את הכלל הזה גם בצורה לא נעימה, אך ע"י האב.

ועשית כחכמתך

ולשאלת ההמשך:

ראשית עלי להבהיר-בנו של בעלי בן התשע וכן הבן הגדול בן ה 14נמצאים אצלנו כ60 אחוז מהזמן בניגוד למקובל. הילדים שלי- בת 13 ובן 11 נמצאים אצלנו כל הזמן. מעבר לעובדה שאני ממש לא מסוגלת לשמוע את המילים האלה בביתי- ועוד מופנים כלפי בעלי, ועוד מילד בן 9 (!) אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו חשופים לכך. עצם זה שהוא מתבטא כך עלול ליצור לגיטימציה לאחרים ..האם אין לי זכות דיבור בביתי שלי? האם אין באפשרותי להעמיד דרישות מהילד? אני מבינה שעדיף לעשות זאת דרך בעלי, אך הדבר גורם לי להרגיש שאין ביכולתי לנהוג כרצוני בביתי שלי!?תודה

תשובה