בשר וחלב

יש להמתין 6 שעות בין בשר לחלב. להמתנה זו יש להוסיף גם רחיצת הידיים והחלפת המפה שעל השולחן. לדעת בעל בן-איש-חי יש להפריד גם ע"י ברכת המזון אחר מאכלי הבשר, אך לדעת הרמ"א מבחינה זו יכולה הסעודה להיחשב כאותה סעודה.

אחרי מאכלי חלב אין צורך בהמתנה כדי לאכול בשר, אבל יש להקפיד על הדברים הבאים:

1.ניקוי השולחן במטלית לחה. בחג אפשר להסתפק בהחלפת המפה, שכן בשר נאכל בדרך כלל מתוך צלחת, ולא ישירות מהשולחן.

2.החלפת המפה.

3.רחיצת הידיים. אין צורך בכלי, ועדיף אפילו בסבון (בחג: סבון נוזלי).

4. שטיפת הפה. בעבר שטפו במים וקנחו במאכל שאינו נדבק לחניכיים, כיום ראוי לצחצח ע"י אכילת לחם, או צחצוח במשחת שניים ובמברשת. כיון שבצחצוח עלול לצאת דם מהחניכיים, יש להזהר בצחצוח ביו"ט; ואף אם לא יוצא דם, צריך להשתמש במשחת שינים נוזלית.

5. אסור לשניים לאכול ליד אותו שלחן בשר וחלב, אלא אם אין הם מכירים זה את זה. אם הם מכירים, עליהם להניח ביניהם כלי שאין רגילים להניחו על השלחן להזכירם, שלא יאכלו זה ממנתו של חברו.

6. דין גבינה קשה: יש שפסקו שצריך להמתין אחריה שעה כנגד כל חודש שבו התיישנה הגבינה - עד 6 חודשים, שכנגדם יש להמתין 6 שעות (בן-איש-חי). גבינה צהובה של ימינו יש להמתין אחריה שעה אחת בנוסף על התנאים שנמנו.

בדרך כלל אין להשתמש בארוחה חלבית בפרוסות לחם שהיו על השולחן בארוחה בשרית, וכן להיפך. משום כך כדאי לפרוס את הלחם לפני הארוחה, כדי לא לפורסו בידיים שעליהן שיירי בשר או חלב, ואז צריך יהיה להצניע את שארית הככר שלא נפרסה לארוחה מסויימת בלבד, ואף לרשום על שארית הככר "לחם בשרי" או "לחם חלבי". בשעת הדחק אפשר להקל בפרוסות שנותרו ועודן מונחות על המגש המיוחד להן, ולא הגיעו כלל לידי הסועדים.