שאלה
שלום הרב,
למדתי בספר חכמת אדם כלל נ"ה סעיף ו' לגבי בישול בכלי לאחר מעת לעת שנתבשל בו איסור, שהדין שהקדירה אסורה והתבשיל מותר -שלפי התוס' והרא"ש החילוק בין קדירה לתבשיל הוא ש"בקדירה היה בו האיסור קודם שנפגם אבל התבשיל לא היה בו האיסור מעולם".
לפי זה מה יהיה הדין בבישל בכלי בשרי שרוצה לבשל בו חלב לאחר מעת לעת? (הרי בכלי מעולם לא היה איסור וא"כ לפי טעם זה יהיה מותר לכתחילה לבשל בכלי אחד חלבי ובשרי אם מחכים מעת לעת) (או שאולי ההשוואה שלי אינה נכונה)
תשובה
ההשואה שלך איננה נכונה.
הסבר: אנו פוסקים שטעם כעיקר. היינו שאם איסור נותן טעם בתבשיל אף שגוף האיסור לא מצוי התבשיל נאסר.
כל האיסור הוא בטעם טוב. אולם אם טעם האיסור רע, ופוגע בתבשיל אזי התבשיל לא נאסר אף שיש בו טעם איסור.
טעם בלוע בכלי נפגם לאחר מעת לעת, היינו 24 שעות. על כן לכאורה מותר להשתמש בכל כלי נקי שבישלו בו חזיר אם עברו 24 שעות.
אולם חז"ל אסרו זאת, מחשש שאם נתיר לאחר 24 שעות, אזי אנשים יבואו להשתמש בכלי גם לאחר פחות מ 24 שעות.
ולכן כלי שבושל בו חזיר, אפילו אינו בן יומו, אסור לבשל בו, ואם אדם עבר על איסור חז"ל ובשל במזיד, אזי התבשיל אסור באכילה.
אולם אם אדם בישל בשוגג, לא אוסרים את התבשיל. והסיבה היא שהגזירה היא על הכלי שבלע טעם איסור וחיישינן לשימוש פחות מ-24, אולם התבשיל עצמו בלע טעם פגום, אם כן מעולם הוא לא היה עליו שם איסור.
ובבשר בחלב הדין זהה. היינו כלי חלבי שבישלנו בו בשר לאחר מעת לעת, אזי הכלי צריך הכשרה, בשל גזירת חז"ל שחששו שאם נתיר הכלי, אזי ישתמשו בו בפחות מ 24 שעות, אולם האוכל הבשרי בלע טעם חלב מקולקל ועל כן לא שייכת בו הגזירה הנ"ל.
ואם בישל במזיד בשר, אזי גם הבשר אסור.
פשוט.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם