בשל לנישואים אבל לא רוצה

שלום לך.
שאלתך היא טובה וחשובה ומעסיקה בחורים רבים, מה הגיל הראוי לנישואין.
האמת, שזו לא שאלה חדשה ובכל הדורות עסקו בה, התשובה השתנתה מדור לדור בהתאם למציאות החיים באותה התקופה.
גם בדורנו עסקו רבות בשאלה זו, ושאלתך היא מה הדרך הראויה ובמיוחד לאור הרגשתך שאתה בשל לנישואין.
דברי יאמרו בכלליות כיוון שאני לא מכיר אותך אישית ומן הראוי לענות עליה רק מתוך הכירות אישית מעמיקה.
ככלל הבשלות הגופנית שלנו מגיעה בשלב מוקדם, גם יש המתבגרים כבר בגיל העשרה, אך בניין האישיות הנבנה על ידי לימוד התורה לצערנו מתחיל מאוחר יחסית ורק בישיבה גבוהה/הסדר נפגשים עם לימוד מעמיק ואינטנסבי. מפגש זה בונה את האישיות בחיבור שלה לתורה ולקודש. בד"כ ניתן לראות התפתחות משמעותית באישיות אחרי כמה שנים של לימוד תורה בישיבה, מקום רוחני שהבחור לא היה שייך אליו לפני כן. כמובן שדבר זה יוצר גם שאיפות אחרות לגבי אופי הבית, ובד"כ אי אפשר להשוות את רמתו הרוחנית של אותו בחור כשהיה בן 18 לרמתו ובשלותו בגיל 22.
נכון שיש לך כוחות ואתה רוצה להוציא אותם למקום טוב וחיובי אבל אתה לא מתכוון לא להוציא אותם לעולם לפועל אלא לדחות בכמה שנים. גם אין זה עובדה מוחלטת שזה יצא למקומות לא טובים, ברור שצפויה התמודדות אבל רבים עוברים אותה וכנראה שזה שווה את ההתמודדות על אף שיתכנו נפילות בתחום.
גם אתה ער שלהיות נשוי בתחילת הלימוד או בשירות צבאי זה מוסיף קושי, אין זה קושי מוכרח ואין אני קובע עובדות אבל נראה שאתה צודק בעניין זה.
בעז"ה שתתפתח מבחינה רוחנית ותהיה בשל עוד יותר, תוכל לבנות את ביתך ולהביא את כחותיך לידי ביטוי בשמחה ובבגרות הראויה והכל ילך למישרים ובישרות.
בהצלחה
חיים.