שאלה
לרב שלום!
אני לומד בישיבה תיכונית שב"ה יש בה הרבה חבר'ה רציניים ורוחניות ושיעורי תורה לשמה וכאלה ואני גם ב"ה אוהב את השיעורי תורה לשמה ומצליח להתפלל בכוונה וכו' ומטריד אותי העניין שאומרים מה ללבוש (למשל שאסור חולצות עם הדפסים) או שאני באופן אישי מאוד אוהב שיש לי שיער ארוך ואומרים לי להתספר וכל מיני דברים כאלה. אני רואה את עצמי (וגם מרגיש) שמבחינה רוחנית ומידות אני הרבה יותר חזק מהרבה אחרים שלא כ"כ "שמים" מה שנקרא על לשמור על קדושת ה' ומדברים בתפילה ופריצות שיש בהם. ומסבירים שצורת הלבוש מעידה ל האדם. ואני רואה שזה בכלל לא נכון! הרי אדם כזה כמו שהזכרתי ולצערי גם כאלה יש רבים שמתלבש כמו שאומרים בלי בעיות בנושא הזה ממש לא בן ישיבה אמיתי! ולעומתם אני שאוהב שיער ארוך ולא אכפת לי איזה בגדים אני לובש יותר חזק מהם מבחינה רוחנית???
ובכלל אני חושב מה חושבים אנשים כאילו? כל הזמן רק על גשמיות ומה יהיה עוד רגע ומה הם רוצים לעשות עכשיו? הם לא חושבים לרגע קצת על הקב"ה? אני רואה אנשים שכשאני בשמו"ע בברכת רפא הם כבר סיימו או כאלה שעושים עצמם כמתפללים (אפילו 18!) אבל בעצם הם מתלחשים עם זה שלידם או שסתם בוהים באוויר בזמן התפילה במקום להלל את הקב"ה ולבקש ממנו מה שהם צריכים?
אודה לך אם תענה לי על 2 שאלות אילו.
בברכה
איש
תשובה
ב"ה.
אתה מאוד צודק בגישה שלך שמאוד חשוב בפנוכו והצד החיצוני הוא בסך הכל חיצוני "לבוש".ב"ה
אני מזהה בשאלה שלך כמיהה גדולה להגיע למצב של שלמות.
אכן בספר בראשית, כאשר ברא הקב"ה את האדם לפני החטא הנורא הם הלכו עירומים !
כן עירומים !
ולא הייתה שום בושה ולא היה שום וויכוח על אורך השרוול ואורך החצאית וגם לא על הכיפה – כל זה לא היה.
במציאות שלפני החטא של האדם הראשון ואשתו חוה הייתה שלמות אידיאלית.
שלמות רוחנית.
חוה ואדם דיברו עם הקב"ה !
חוה ואדם היו בדרגה רוחנית אדירה. הם היו מחוברים לטבע, הכירו את שפת החיות וחיו אתם בהרמוניה.
וכל זה היה לפני החטא.
אבל מה לעשות, נפלנו בתהומות הנשיה של החטא !
ואז אחרי החטא הנורא המציאות משתנה !
אדם וחוה חיים עם סמלים, כן עם סמלים הם תופרים להם בגדים (סמליים) מעלי תאנה.
ומאז ועד ימינו, אנחנו חיים במציאות של סמלים.
ולכל אדם יש את הסמלים שלו ואת המדים שלו.
לחייל יש מדי צה"ל.
לשוטר יש מדי שוטר.
אגב, המדים האלה צריכים לעמוד בקריטריונים מאד מחמירים. הכומתה צריכה להיות ישרה, החולצה בתוך המכנסיים, חגורה, נעליים מבריקות, דיסקית וכו' וכו'.
למכסיקנים יש את המדים שלהם.
לצרפתים יש את המדים שלהם.
וגם לסינים יש את המדים שלהם.
אז מה ? כל העולם מתעסק בשטויות של מדים ?
המדים של האיש והאשה היהודים הם שונים מכל העולם. הם לוקחים בחשבון את המוסר העליון.
להיות יהודי משמעותו להיות אדם צנוע לכת באופן פנימי! כמו שנאמר בתורה "מה ה' אלוקיך שואל מעמך? כי אם והצנע לכת עם ה' אלוקיך".
הצניעות הפנימית באה לידי ביטוי גם בצניעות חיצונית.
ומה זה נקרא צניעות חיצונית? היכן עובר הגבול?
בדיוק בשאלה הזו מתעסקת ההלכה שניתנה לנו מהר סיני! ההלכה אומרת שיש משמעות לכל סנטימטר! כן, לכל דבר בעולם יש משמעות – גם לסנטימטר. משהו מכוסה הוא גם טעים בדר"כ.
אספר לך סיפור אישי:
פעם הוזמנתי להרצות בבית ספר תיכון במהלך חודש יולי. הנושא היה שאלות ותשובות עם הרב בנושא צניעות הלבוש.
כשנכנסתי לכיתה הבאתי איתי שני מגשים של טופי חלב.
במגש אחד קילפתי את העטיפה, ובמגש השני היו הסוכריות עם העטיפה.
אמרתי להם שיש לי יום הולדת היום, ושאני מכבד אותם בסוכריות. להפתעתי הרבה אף אחד (!) לא נגע בצלחת עם הסוכריות שהיו ללא העטיפה.
אתה אולי יודע למה?
כדאי לך לעיין בספר "כותנות אור" שיצא לאחרונה.
בברכה,
עוזיאל