ברכת שהחיינו בתפילין

בעז"ה

אהרן שלום!

1. בברכת שהחיינו על מצוות נחלקו הפוסקים. הרמב"ם פוסק כי על כל מצווה שבאה מזמן לזמן (כגון מצוות החגים כמו שופר, 4 מינים וכו') וכן על מצוות שיש בהם קניין (תפילין, ציצית וכו') צריך לברך שהחיינו בזמן עשיית המצווה (הכוונה לזמן ההכנה של המצווה, במצוות שיש בהן הכנה. לדוגמא בתפילין – כאשר מכין את התפילין), ואם שכח לברך אז יברך בזמן שיוצא ידי חובה במצווה. אך התוס' כותבים שמברכים שהחיינו רק על מצוות שיש בהם שמחה, ולכן אין מברכים על תפילין (והביאו תירוץ נוסף והוא שמברכים רק על מצוות הבאות מזמן לזמן). כמו כן יש פוסקים (הרוקח) שאמרו שעל כל מצווה שעושה פעם ראשונה יש לברך, ולשיטתם גם על תפילין יברך כשמניח לראשונה.
למעשה השולחן ערוך פסק שאין לברך שהחיינו על תפילין, ואחרונים רבים פסקו כמותו, בהם המשנה ברורה.
וזאת מאחר שתפילין לא באים מזמן לזמן, ומברכים שהחיינו רק על מצוות הבאות מזמן לזמן (לכן מברכים בשופר).
מכל הנ"ל יוצא שהעובדה שאין מברכים שהחיינו על תפילין לא קשור לעובדת היותם מיוצרים מעורות בע"ח, אלא מדין כללי הנוגע לכלל המצוות הקבועות שאינן תלויות בזמן.
זה גם מסביר מדוע על שופר כן, מאחר ומצוות השופר מתקיימת מזמן לזמן, כל ראש השנה ולא בשאר השנה.

כל טוב,
חגי (המשיב אינו רב).