שאלה
שלום רב,
ברצוני לשאול לגבי דיני ברכת המזון.
ידוע לי כי לאחר 72 דקות אין אפשרות לומר ברכה על סעודה עם פת. ברצוני לשאול האם הדבר תקף לכל סוג של ברכות המזון ושתייה. כלומר, במידה ושתיתי מים, האם אני נדרש לברך טרם 72 דקות או טרם שעזבתי את המקום שבו שתיתי, כמו בסעודה? מעין שלוש, בורא נפשות.
שאלה שנייה, היא לעניין ברכת האורח. אני חי בדירה על חשבון ההורים שלי, אשר משמשת אותי ולא אותם. כל כספי הינו מן ההורים שלי. האם עליי לברך כאורח, שמא כאוכל על שולחני שלי, או אולי שניהם?
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה!!!
השו"ע(אורח חיים) בסימן קפד סעיף ה מביא שהשיעור שעוד יכול לברך אם לא התעכל האוכל במעיו וכיוון שקשה לשער מתי זה קורה נתן שיעור שאינו רעב וכן לעניין פירות השיעור זהה שיתעכלו במעיו והדרך לשער מתי שלא תאב לאותה אכילה או שתייה שאכל.
המשנ"ב מביא שהשיטה הזו טובה רק אם אכל מהם כל צרכו אבל אחרת יכול להיות תאב לעוד פירות או לחם למרות שעדיין לא סיימו להתעכל ולכן הביא שיעור אובייקטיבי יותר (מובא כבר בדרכי משה) של 72 דקות.
כך שהשיעור לברכה אחרונה גם בשאר ברכות הוא אותו זמן רק שאם יודע בעצמו שהאוכל כבר התעכל יש מקום שלא לברך כיוון ששאר הברכות בניגוד לברכת המזון הם משרבנן ולכן בספק אין לברך אבל אם לא בטוח ולא עבר הזמן יכול לברך.
לגבי ברכת האורח אני לא חושב שאתה אורח בביתך גם לו היית בבית הורך אני לא חושב שאדם הוא אורח בבית הוריו אבל לברך הרחמן הוא יברך את אבי ואת אמי נראה לי בהחלט ראוי ושייך מאד.
נראה לי שגם כאשר אדם עצמאי לגמרי כל עוד הוריו ב"ה חיים אין שום פגם ואף יש ברכה בלברך ולהזכיר אותם בברכת המזון
מקווה שעזרתי....
נועם ישראל
(המשיב אינו רב)