שאלה
לרב שלום.
באו"ח סימן קע"ה במשנ"ב ס"ק ד' המשנ"ב מביא את הלחם חמודות שלא מברכים 'הטוב והמטיב' על יין שהיה בבית ודעתו לשתות ממנו, אע"פ שלא היה לפניו על השולחן, "דכשהם בביתו בשעת בפה"ג ודעתו לשתותם כמונח לפניו על השולחן דמי.." איך זה מסתדר עם מה שכתוב בס"ק י"ד שכשאינו יודע איזה מהיינות טוב ואיזה גרוע יסלק אחד מהשולחן? הרי גם אז שניהם בבית ודעתו לשתות משניהם.
תשובה
שלום.
בשער הדיון שם, המשנ"ב כותב שלדעת הלחם חמודות, רק אם היין היה במרתף אפשר לברך עליו הטוב והמיטיב.
אולם, דיעה זו היא לחומרא, כאשר אפשר.
בס"ק יד', המשנ"ב פוסק למעשה, שלא כלחם חמודות, שהוא דעת יחיד.
לכתחילה להחמיר כלחם חמודות, אבל בדיעבד, אפילו אם סילק יין אחד, יכול לברך אח"כ הטוב והמיטיב.
הרב אליקים לבנון שליט"א
www.yelm.co.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם