ברכת אשר יצר

שלום לך.
בגמרא כתוב: "אנשי כנסת הגדולה תקנו לישראל ברכות ותפילות קדושות והבדלות".
הברכות נועדו לבטא ולהפנים את הקשר החי בין האדם לבין הבורא, כאשר בכל דבר שהאדם "נפגש" בעולם, הוא מבטא בשפתיו את ה"פגישה" עם הבורא.
רוצה לשתות מים- מברך "שהכל נהיה בדברו"- הוא "פוגש" במים את הקב"ה, בורא העולם, בורא המים החסרים לאדם לשם חיים בריאים ותקינים.
רואה פרי בפעם הראשונה בעונה של הפרי- מברך "שהחיינו", לציין שהוא מרגיש כי "נפגש" עם הקב"ה, בורא העולם ובורא הפרי שהופעתו משמחת.
כך גם כשמתפנה מההפרשות שהגוף חייב להפריש אותן, הוא "נפגש" עם הקב"ה, אשר יצר את האדם, "המכונה שלא תיאמן", על מערכת העיכול שלה, מערכת הדם, הנשימה, העצבים, השרירים החשיבה וכו' וכו'.
בגלל שיש באדם הרבה יחידות "סגורות" ו"פתוחות", חוזרים על המילה פעמיים. כאילו היינו אומרים "אשר יצר את האדם תאים תאים, אברים אברים".