ברכות תפילה ועוד

שלום
1. בברכות המצוות יכול אחד לברך עבור חבירו אף שהוא עצמו אינו צריך לברך כלל. למשל, אדם המניח תפילין ואינו יודע לברך, יכול חבירו לברך עבורו, למרות שהוא עצמו אינו מניח תפילין, וכך בכל המצוות. והטעם, שכל ישראל ערבין זה בזה, ולכל אחד מישראל יש שותפות במצוות שמתקיימות על ידי חבירו, לפיכך יכול אחד לברך עבור חבירו.
אבל ברכות הנהנין שאנו מברכים על מאכל ומשקה, הן ברכות רשות, שהנהנה צריך לברך עבור עצמו, ומי שאינו נהנה אינו קשור כלל לאכילה של חבירו, ולכן אינו יכול לברך עבורו. לכן, מי שאינו אוכל לחם, אינו יכול לברך 'המוציא' עבור חבירו. וגם אם אינו יודע לברך, אין חבירו יכול לברך עבורו, אלא יאמר את הברכה לאט, וזה שאוכל יחזור אחריו מילה במילה וכך יצא ידי חובתו (ר"ה כט, ב, שו"ע ריג, ב).

2.הברכה האחרונה היא על השביעה ולכן בכל מקרה צריך לברך

3. המאחר לתפילה מוטב שידלג על רוב ברכות השחר, קרבנות ופרקים מפסוקי דזמרה, כדי שיספיק להתפלל שמונה-עשרה במניין. אבל על "ברוך שאמר", "אשרי" ו"ישתבח" לא ידלג וכן צריך להקפיד לומר לפני התפילה את ברכת "אלקי נשמה" וברכות התורה, שאם לא יאמרם לפני התפילה - יפסידם (מ"ב נב, ט, ובאו"ה שם). וכן צריך לפני התפילה להתעטף בטלית ולהניח תפילין.
[ואם רואה שאין לו זמן לומר את הברכות הללו ו"אשרי" ולהספיק להתפלל במניין, יתפלל ביחידות בלא שום דילוג]

4. בתהלים אין איסור להפסיק היות ואין ברכה לפני ואחרי 

5. בפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה´ צורי וגואלי" שאומרים אחר הברכה על השלום אנו מסיימים את עיקר התפילה. אם שמע קדיש או קדושה בין הברכה לפסוק, לא יענה, מפני שהפסוק מכלל התפילה (שו"ע ורמ"א קכב, א).הפסיק באמצע תפילת שמונה עשרה בדיבור או בשתיקה, אם ההפסקה היתה קצרה, ממשיך להתפלל ממקום שהפסיק, ואם ההפסקה היתה ארוכה, כשיעור שיכל לגמור את התפילה מתחילתה ועד סופה, חוזר לתחילת התפילה. יש אומרים, שאין בזה הבדל בין אם ההפסקה נבעה מרצונו או מחמת אונס, בכל מקרה כיוון שהיתה כשיעור שיכל לגמור את התפילה, חוזר לראש (שו"ע קד, ה), ויש אומרים, שרק אם ההפסקה היתה מחמת אונס, חוזר לראש, אבל אם הפסיק ברצון, גם אחר הפסקה ארוכה, חוזר להתפלל ממקום שפסק (רמ"א סה, א; מ"ב קד, טז).
המדבר באמצע התפילה במזיד, נחלקו הפוסקים בדינו. יש אומרים, שדינו ככל מי שמפסיק באמצע תפילתו, וכך דעת השו"ע, הט"ז וכה"ח קד, לג. ויש אומרים, שהואיל והפסיק במזיד, פסל את תפילתו וצריך לחזור לראש, וכך דעת הב"ח, מ"א וח"א. ועיין באו"ה קד, ו.

ולהלן הרחבות ומקור התשובות מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיין בספר באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=515
בברכה
אייל משה

כללי הוצאה ידי חובה בברכות
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=1029