שאלה
לרב שלום:
כיצד נוהגים כשאדם ניעור משנתו בבוקר ובנוסף צריך לנקביו. ברור כי כבר בפקיחת עיניו יאמר "מודה אני". אך מכאן ואילך קשה להבין מן הפוסקים מהו הסדר. מתי ואיך נוטלים נטילה של הבוקר וכן נטילה שלאחר הטלת נקבים. מתי מברכים "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר". האם את הברכות הנ"ל אומרים רק לאחר שניקינו את פינו והתלבשנו?
האם יש הבדל כאשר אדם קם בבוקר ואינו צריך לנקביו?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
כאשר הוא קם בבוקר הוא וצריך לנקביו הוא נוטל את ידיו ולא מברך כי הוא לא יכול לברך. נפנה לנקביו, נוטל ידיו מהשירותים ורק אחר כך מברך על נטילת ידים, אשר יצר ושאר ברכות השחר.
אם הוא לא צריך לנקביו - יברך מיד רק על נטילת ידים וברכות השחר בלי אשר יצר.