ברכות הנהנין

שלום
1. הכלל הוא, שאם האכילות והשתיות נחשבות כהמשך אחד, מברכים ברכה אחת. ואם הן נחשבות כמחולקות, כגון שהוא מפסיק ביניהן לזמן רב, או שהוא אוכלן במקומות שונים, מברכים בנפרד ולכן[היושב במקום אחד ומתכוון להפסיק בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה פחות מחצי שעה, נכון שיצרף את כל האכילות או השתיות, ויברך בתחילה ברכה ראשונה על הכל, ובסוף ברכה אחרונה על הכל. ואם מסתבר שיפסיק יותר מחצי שעה, כיוון שההפסק ארוך יחסית, עדיף שיברך על כל אכילה ואכילה ועל כל שתייה ושתייה ברכה ראשונה ואחרונה.]

2. כן

3. על שתייה של פחות מ´רביעית´(פחות מ 75 מיליליטר שזה פחות מחצי כוס רגילה ) - לא מברכים ברכה אחרונה(שו"ע רי, א. ) ואם שותים כחצי כוס ברציפות (תוך הפסקות קלות לגמיעה ונשימה )- מברכים ברכה אחרונה.

ולגבי מאכילים - כל שנראה לאדם שאכל כשיעור נפח חצי ביצה ( שזה שיעור כזית ) - מצווה עליו לברך. ואין לחשוש בהערכת שיעור נפח של מחצית ביצה, שכן כאשר נותנים לאנשים לשער דבר, ללא ספק יהיו שיטעו כלפי מעלה ויהיו שיטעו כלפי מטה, ואע"פ כן מסרו חכמים שיעורים אלה לכל אדם ואדם. בנוסף לכך, למדנו שלדעת רוב הראשונים, שיעור זית קטן בהרבה משיעור מחצית ביצה, ורק מחמת הספק הננו מחמירים שלא לברך על פחות מנפח חצי ביצה. לפיכך, כל שנראה לאדם שאכל כשיעור נפח חצי ביצה - מצווה עליו לברך.

אם יש מהמזונות לבד שיעור כזית - יברך ´על המחיה´. ואם אין בו כזית, אך בתוספת כגון גלידה יש שיעור כזית, יברך ´בורא נפשות´.

ולהלן הרחבה ומקור התשובה לשאלתך מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבה

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=1003