ברכה

1. השכמת בית הכנסת היא ההגעה לתפילה. יש ביטוי 'השכמת בית הכנסת שחרית וערבית', היינו שאנו מגיעים לבית הכנסת בהשכמה-מוקדם ומהר.
2. מעט קשה לענות על שאלה זו בדיוק מאחר שוופלים וביסקוויטים של חברות שונות בעלי משקל ונפח שונים. השיעור לברכה אחרונה הוא 27 גרם. דווקא בדברים כאלו מאוד קל למדוד זאת: בודקים מה משקל החבילה, מחלקים בסך היחידות וכך ניתן לדעת בדיוק כמה שוקלת כל יחידה ולפי זה לדעת כמה יש לאכול על מנת להגיע למשקל זה. יש לציין שיש הסוברים לחשב לפי נפח ולא לפי משקל, וכך נוהגים רוב האשכנזים וכן דעת הרב משאש זצ"ל, אולם הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו זצ"ל הסכימו שיש לשער במשקל, ומרגלא היתה בפיו של הרב מרדכי אליהו שחסד עשה איתנו הרמב"ם שהעביר את השיעור מנפח למשקל שכך הדבר קל יותר לבדיקה. למנהג הנפח מקובל לשער זאת בכ-6 וופלים ובכארבעה ביסקוויטים (שוב תלוי בחברות השונות).

לכל הדעות חייבים בברכה ראשונה כבר על כל שהוא, היינו אפילו על כמות מינימלית, וסברא פשוטה היא שאסור ליהנות מהעולם הזה ללא ברכה. אולם אם רק טועם את המאכל לראות האם הוא טוב או מקולקל וכיוצ"ב אינו צריך לברך אפילו ברכה ראשונה, וכשיתרצה לאכול את המאכל יברך עליו.
כותב כף החיים שלמרות שפחות מכשיעור פטור מברכה, ראוי לאדם לחייב עצמו בברכה ולאכול כשיעור ומעלה על מנת לזכות להודות לקב"ה על כל הטוב שנותן לנו, ובזכות הברכות יתקיים בנו ובכל ישראל: הרחב פיך ואמלאהו - אנו נרחיב את הפה בברכה לריבונו של עולם, והקב"ה ימלא אותו בכל טוב.