ברכה על הברק ועל הרעם זה סותר את דברי המשנה

ב"ה




ברכה ושלום.


אכן התלמוד עומד על נקודה זו וגם הפוסקים.
אני מעתיק לך את סיכום דברי התלמוד והפוסקים מהבית יוסף אורח חיים סימן רכז

א על הזיקין והוא כמין כוכב וכו' עד מלא עולם. בפרק הרואה (נד.) תנן על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה מעשה בראשית ובגמרא (נט.) על ההרים ועל הגבעות וכו'[ אטו כל הני דאמרן עד השתא לאו מעשה בראשית נינהו?]

אמר אביי כרוך ותני .
רבא אמר התם מברך תרתי ברוך שכחו מלא עולם ועושה מעשה בראשית.
הכא עושה מעשה בראשית איכא שכחו מלא עולם ליכא.

ופירש רש"י על ההרים לא מצי לברוכי מלא עולם שאינן במקום אחד אלא כל אחד ואחד במקומו.

ודעת הראב"ד בהשגות (פ"י הי"ד) דהא דאמר רבא מברך תרתי שיברך על כל אחד מאותם הדברים שתי ברכות הללו וכן נראה מדברי רש"י.

אבל התוספות כתבו (ד"ה) רבא אמר התם מברך שכחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית פירוש אומר או האי או האי איזה שירצה וכ"כ הרי"ף (מג:) והרמב"ם (שם) והרא"ש (סי' יג): וכתבו התוספות (ד"ה) על הרוחות אומר שכחו וגבורתו מלא עולם. ירושלמי (ברכות פ"ט ה"ב) כשבאין (בזעם) [בזעף] אבל כשבאין בנחת אומר ברוך עושה בראשית:


ועל כן נפסקה ההלכה[ כדעת התוספות ] בשולחן ערוך אורח חיים סימן רכז

סעיף א
על הזיקים, והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט; ועל רעדת הארץ; ועל הברקים; ועל הרעמים; ועל רוחות שנשבו בזעף, על כל א' מאלו, אומר: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית; ואם ירצה יאמר: בא"י אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם.


וכתבו האחרונים שאנו נוהגים לברך על הברקים "עושה מעשה בראשית ועל הרעמים "שכוחו וגבורתו" והסביר המשנה ברורה סימן רכז ס"ק ז

(ז) ברוך וכו' שכחו וגבורתו וכו' - ר"ל ברוך הנותן כח להטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו [א"ר בשם אבודרהם]:

והנפקא נימא היא במקרה באם ברך על הברק יכול להתכוון ולפטור בברכה הזו את הרעם ולא חייב לברך עוד ברכה על הרעם.







בברכה,





עוזיאל



.