שאלה
קרטיב שקונים בחו"ל ואין עליו הכשר , האם דינו כמאכל אסור בשו"ע שאסור לברך עליו ברכה ראשונה ואחרונה או שדינו כקרטיב רגיל שמברכים עליו "שהכל"?
לא מתכוון כרגע להכנס לשאלה האם מותר או אסור לקנות קרטיב בלי הכשר בחו"ל. אני שואל רק לגבי הברכה.
תשובה
שלום
אין מברכים על אכילת מאכל שאסור לאוכלו, לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, שהיאך יודה לה´ על הנאה שבאה לידו באיסור. ואם יברך, לא יהיה בברכתו שבח אלא ניאוץ ופגיעה בכבוד שמיים. ואין הפרש בין אם המאכל אסור מהתורה, כגון בשר שלא נשחט כהלכה, או אסור מדברי חכמים, כגון פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, בכל אופן אין מברכים עליהם (ברכות מה, א, במשנה, שו"ע קצו, א).
וכן הגונב מאכל, בנוסף לכך שעליו להשיב את הגניבה, אסור לו לברך עליו, ואם יברך אין זו ברכה אלא ניאוץ, שנאמר (תהלים י, ג): "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה´" (עפ"י סנהדרין ו, ב).
ואמנם לגבי דמאי אומרת המשנה (ברכות ז,א) שאפשר לברך על אכילתו וכ"כ הרמב"ם ברכות (א,כ) אם אכל דמאי אע"פ שאינו ראוי אלא לעניים הרי זה מברך תחילה וסוף".
מ"מ הסביר הכ"מ שם שדמאי לא נידון כספק רגיל שכן רוב פירות הדמאי מעושרים והקלו חכמים בספקו ובנתינתו לעניים.
ולדעת חזו"א (דמאי ד, טז) אף בדמאי אין מברכים בתחילה דודאי לא שייך לברך בתחילה על אכילת איסור דאף אחר שבירך מצוה שלא יאכל ואין כאן פת לפניו כלל ואיך יודה לפניו יתברך על שנתן לו פת איסור וכו´ ולפיכך פר"ש דמברכים ברהמ"ז על כוס של דמאי וכו´ ומזמנין היינו שמברכים עליו ברהמ"ז ומשמע ההיתר דאי בעי רק לענין ברכה אחרונה ולא לעניין ברכה ראשונה וכעין זה כתב בתפארת ישראל.
ונראה לענ"ד שמאחר ואסור לאכול קרטיב ללא כשרות כי הרכיבים שבו לא מוכרים לנו ככשרים (שו"ע יו"ד קיד) [אין לאכלו ואין לברך עליו ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה] וגרע מדמאי.
בברכה אייל משה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם