שאלה
בס"ד
היום בבוקר אכלתי דגנים עם חלב,ובדיוק כאשר בירכתי נזכרתי שצריך לעשות נטילה(דבר שטיבולו במשקה-חלב)ולאחר שאמרתי את שם ה' הפסקתי.האם נהגתי כראוי?ותוכל להגיד לי גם על איזה דברים שטיבולם במשקה עושים נטילה בלי ברכה?
ב)מדוע דווקא בשבת הקרובה(פרשת "כי-תשא) קוראים כל הפרה האדומה?ולמה "שבת הגדול" נקראת כך?
ג)כיצד עושים ביעור חמץ ובדיקת חמץ?
חג שמח,
סתיו .ב.
תשובה
שלום
יש מקלים הסוברים שאין צורך כיום ליטול גם על דבר שטיבולו במשקה ובפרט אם הוא עבר בישול (כגון חלב שעבר פיסטור) וגם בין הנוהגים ליטול רבים אומרים שלא לברך בגלל הספק ולכן היית צריך לסיים ברוך אתה .. למדני חוקיך או לסיים את כל הברכה כדעת המצריכים ברכה
ולהלן תשובות לשאלותיך מספרי פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ולהרחבה עיין בספרים באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=997
בברכה אייל משה
1. אדם שטובל בסקוויט בכוס מיץ, הבסקוויט נחשב דבר שטבול במשקה. וכן תפוח או ענבים שנשטפו במים ונשארה עליהם לחלוחית, הרי הם דבר שטיבולו במשקה.
בזמן שבית המקדש היה קיים והיו נוהגים לאכול טהרות, היתה זהירות מיוחדת בעת אכילה של דברים שנטבלו במשקה. לא נכנס לפרטי הדינים כי הם מסובכים, רק נציין שהמים או משקים אחרים גורמים להעברת הטומאה והגברתה, ולכן תקנו חכמים שכל האוכל פרי או מאכל אחר שיש עליו רטיבות של אחד משבעת המשקים המעבירים את הטומאה, כגון מים, יין, חלב, חייב ליטול ידיו לפני אכילתו, כדי שהטומאה לא תעבור ותתגבר על ידי המשקים שעל המאכל.
לדעת רוב הפוסקים, גם היום צריכים ליטול ידיים לפני אכילת מאכל שיש עליו אחד מן המשקים. וכמו שדין נטילת ידיים לפני הסעודה שנתקן כדי לטהר את הידיים לא התבטל לאחר שהפסקנו לנהוג בדיני טומאה וטהרה, כך גם דין הנטילה לפני אכילת מאכל שטיבולו במשקה לא נתבטל. וכך היא דעת רש"י, רמב"ם, רבינו יונה, הרא"ש ועוד.
אבל לדעת התוספות, מאז שהפסקנו לנהוג דיני טהרה נתבטל דין נטילת ידיים לפני אכילת מאכל הרטוב ממשקה. וכן סוברים גם מהר"ם מרוטנבורג ובעל העיטור.
למעשה נפסק בשולחן ערוך (או"ח קנח, ד), שיש ליטול ידיים על מאכל שטיבולו במשקה, אלא שכיוון שיש מקלים, אין לברך על נטילה זו. ואף על פי שהמיקל שלא ליטול כלל על דבר שטיבולו במשקה יש לו על מי לסמוך, מכל מקום רוב הפוסקים האחרונים כתבו שראוי לנהוג ליטול ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה. וכן כתב בעל המשנה ברורה (קנח, כ).
אמנם למעשה רוב רובם של האנשים נוהגים לסמוך על דעות המקלים ואינם נוטלים ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה, ואף רבים מגדולי הרבנים נוהגים כן. וכנראה הטעם הוא, שהואיל ויסוד נטילת ידיים מדברי חכמים, הכלל הוא שבכל ספק ההלכה כמיקל, ולכן אין חובה ליטול ידיים על דבר שטיבולו במשקה
חשוב לדעת שבכמה דברים נחלקו הפוסקים האם דין דבר שטיבולו במשקה חל, ובמקרים אלו נראה בפשטות שאפשר להקל, מטעם ספק ספיקא, א' ספק אם הלכה כדעת המחמירים ליטול ידיים לפני דבר שטיבולו במשקה, ב' גם אם ההלכה כמחמירים אולי אין זה דבר שטיבולו במשקה. לדוגמא, הטובל בסקוויט בתה, אמנם לדעת הב"י גם אם ידיו אינן נוגעות במשקה עצמו צריך ליטול ידיו, אולם לדעת מהריק"ש כיוון שאינו נוגע במשקה פטור מנטילה. בנוסף לכך יש סוברים שמשקה מבושל אין דינו כמשקה, וכן כתב בשו"ת מהרימ"ט ח"א ע"ו, ובשיירי כנה"ג קנח, ג. ועל פי זה פסק הבן איש חי תזריע ש"א י"ט, שהטובל בסקוויט בתה פטור מנטילה. אבל אם שטף ענבים ונשארה בהם רטיבות, ראוי להחמיר, כדין דבר שטיבולו במשקה כפי שנפסק בשו"ע ובמ"ב, שבדין זה אין אפשרות לצרף ספק נוסף כדי להקל.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=395