שאלה
בעקבות כמה פרסומים בנושא מתנהל דיון עקרוני בין חברי.בהתחשב בעובדה שהפילוסופיה המערבית שעליה חונכנו גורסת כי הורה אינו ראשי לעשות שינוי בלתי הפיך בגוף ילדו אלא אם כן המציאות הרפואית דורשת זאת ממנו ,כיצד זה שאנו ממשיכים לבצע את טקס המילה במתכונתו ?
האם יש השלכות לכך שאחליט לא למול את בני? השלכות פרקטיות לגבי חייו שלו (מבחינת איסורים והלכות אישות) ?האם יש לכך השלכות רוחניות (מה בדיוק המשמעות של כרת בימנו?)
מדוע ל ניתן לבצע הקזת דם סמלית לתינוק (כמו במקרה של תינוק שנולד ללא עורלה) ולהשאיר לו את ההחלטה האם לבצע את שאר התהליך לכשיכגדל?
אודה לתשובתך המלומדת
אתל
תשובה
שלום אתל וערב טוב
שאלתך מקפלת בתוכה כמה סעיפים. חלקם הלכתיים וחלקם עמוקים יותר, ואינני בטוח שהתכתבות וירטואלית יכולה למצות את תשובותיי.
אנסה להציע כמה כיווני מחשבה, אך בנושא כה רב משמעות כדאי לעיין באופן רציני יותר, ועדיף לשוחח עם מישהו ולא להסתפק בתשובה ברשת.
טרם דבריי אציין כי אדם הרואה עצמו בן ברית ומתייחס להלכה המסורתית כמרחב הטבעי שלו, יענה לעצמו בראש ובראשונה 'אני מל את ילדיי כי אני מל את ילדיי. מלו אותי וכך אמשיך לעשות'. הדיון הפילוסופי יתקיים אח"כ, אך נקודת הכובד של הברית חזקה יותר.
ולגופם של דברים -
אכן, ישנם קולות בפילוסופיה המערבית המהווה חלק מהמצע הרוחני שבתוכו אנו גדלים, הקוראים להימנע מיצירת שינוי בלתי הפיך כדברייך.
מאידך, כבר למדונו הוגים פוסטמודרניים כי הגבולות של הגדרות מעין אלו אינם כה פשוטים. האם נתינת חיסון לילד היא 'שינוי בלתי הפיך בגופו'? ומה בדבר הימנעות מחיסון? האם מגורים באזור שרבה הקרינה בסביבתו גם הם יקראו בשם זה? ומי יודע מה חמור יותר, האם נזק גופני או נפשי? ומה יגידו על ניתוחים כאלו ואחרים (שאינם הכרחיים)?
בדרך זו ניתן לערער מעט על הוודאות בה אוחזים כמה מההוגים המערביים המודרניים, וודאות שלעיתים מתכסה באיצטלות מדעיות או מוסריות, אך גם היא (כמו גם עמדות הלכתיות) נשענת על הנחות יסוד ועל תפיסת עולם.
איני קורא תיגר על כל הנחות היסוד המערביות, וככלל אני סבור שיש בהגות ההומניסטית ברכה גדולה לעולם ולאדם, אך מכאן ועד ראייתה כמצפן היחידי, רבה הדרך.
אנו ממשיכם לבצע את טקס המילה במתכונתו למרות (ואולי דווקא בגלל) שהוא לא טבעי לנו ולא מסב לנו נחת. המילה מבטאת בדיוק את הנקודה הזו - את הברית שבה אדם לא בוחר, אלא הוריו מכניסים אותו בברית. קבלת הילוד החדש לחיק המשפחה והמסורת איננה תלויה בו, וגם פסיכולוגים מודרניים יודעים עד כמה גדולה ההשפעה של המשפחה (הן הרכיב הגנטי והן הרכיב הסביבתי) על חייו של אדם.
אם תחליטו לא למול את בנכם - תמנעו מקיום המצווה ותפרשו מהנתיב המרכזי של העם היהודי (לרבות החילוני).
אינני מבין בהשלכות רוחניות של הימנעות מקיום מצוות.
כמובן שגם החלטה לא למול אותו היא החלטה עבור הילד - הרי לגדול עם העורלה, ולא פחות מכך, לבצע ברית מילה בגיל מבוגר אלו מצבים שאולי יסתבר שיהיו קשים ופוגעניים עבורו הרבה יותר מאשר הברית ביום השמיני...
העולם לא מאפשר באמת להימנע מקבלת החלטות, וראוי לזכור זאת בכלל כשמדובר על חינוך ילדים.
אני שב על דבריי הראשונים - ממליץ מאוד להעמיק וללמוד, לקרוא ולשוחח בתחום.
אשמח לסייע ככל שאוכל
כל טוב, ובשורות טובות
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם