שאלה
שלום הרב ליפשיץ,
אני חילוני ממשפחה חילונית לגמרי,
ואשתי כעת בחודש תשיעי עם ילדנו הראשון.
אשתי גדלה במשפחה דתית, מתעסקת הרבה בזהותה הרוחנית \ דתית, שומרת כשרות ושבת, חגים וכולי.
כמובן שהייתי מודע לכל זה בתחילת יחסנו, אך האופן בו היא מתמודדת עם היהדות מצא חן בעיני, בכך שהוא גמיש, לא הולך 'עם הראש בקיר', ואפשר לי להכיר מסורות וחכמה יהודית שלא הכרתי קודם.
לא מפריעה לי השמירה על הכשרות והשבת בבית, ולפעמים אני אף רואה את התועלת בכך.
לאחרונה התחלתי להרהר בעניין ברית המילה.
בעבור אשתי הברית הינה וודאית, כמו אמונתה באל,
ומהווה ברית בינה ובינו, כפי שכתוב בתורה.
לי אין את האמונה הזו, ולכן ניסיתי לברר כיצד אני מרגיש לגבי הברית.
הורי ערכו לי ברית מילה על מנת שלא אהיה חריג, אך זו לא סיבה מספקת בעיני. איני מפחד מהתמודדות עם הסביבה, ולא אפעל מתוך פחד.
גיליתי שהורדת העורלה פוגעת בוודאות באחוז מסויים מהעצבים באיבר המין, דבר הגורע במידה מסוימת מההנאה שביחסים.
קשה לי מאוד להטיל מום כזה בילדי בלב שלם, ללא משמעות או סיבה. מה גם שזהו נזק בלתי הפיך.
לא אתגרש מאשתי על רקע וויכוח זה, ואני יודע שנעשה ברית מילה בסופו של דבר,
אני מודע לכך שבזוגיות יש לעשות פשרות, וזה מחיר שאני מוכן לשלם, אפילו על חשבון ילדי - בסופו של דבר הוא ירוויח מזה שיש לו הורים נשואים ואוהבים.
רציתי לבקש ממך לנסות ולהסביר לי קצת על המשמעות הרוחנית של הטקס - על החשיבות שבעימום ההנאה המינית אצל הגבר היהודי דווקא.
הסבר כזה לא יגרום לי לאמונה פתאומית באל, אבל אולי יעזור לי לעכל את העניין, ולחשוב עליו מכיוונים חדשים.
תודה מראש,
נועם.
תשובה
שלום רב
ראשית, מברך אתכם לקראת הלידה הצפויה והשמחה שבעקבותיה. תזכו לגדל את בנכם (ולגדול איתו) בטוב ובהארת פנים.
שנית, דבריך נוגעים ללב . המוכנות להתפשר לצד הרצון להתקרב לעולם של רעייתך, כשאלו משולבים בצימאון לדעת ובכנות מעוררים הערכה.
שלישית, כמדומני שלא יהיה זה רציני מצידי לענות לך תשובה מקיפה ועמוקה במדיום הוירטואלי. ישנם דברים שכדאי ללמוד אותם ברצינות ובהיקף, ועדיף בע"פ עם מישהו שמצוי בתחום. עצתי לך היא לחפש מישהו כזה וללמוד איתו. אם תרצה אני נמצא בישיבת 'שיח יצחק' שבאפרת, ואשמח להיפגש (אם תרצה).
רביעית, אני מציע כמה כיווני מחשבה כדי שלא להשיבך ריקם, אך (כאמור) קשה לראות בזה תשובה לשאלה הגדולה שלך.
כמדומני שחווית הברית היא חוויה שחלק מהותי לה הוא חוסר המובנות ובצד מסויים חוסר הבחירה. לאור זאת, התחושה שלי שאין תשובה 'טובה מספיק' לשאלתך היא חלק מהעניין. וגם ללא הסבר רציונלי מדוייק, אנו מקימים את ברית המילה לילדינו...
העובדה שברית המילה מתרחשת כשהילד הינו בן 8 ימים ונטול דעה משלו (להבדיל מבר המצוה או ברית הנישואין) מכוננת את המשמעות של הברית כמעשה של חיברות. של הכנסת הילד (והוריו...) לתוך עולם מסורתי שבו אבות נושאים את בניהם בחיקם, כשהם עצמם נישאים ע"י הוריהם וכך הלאה. זהו הפן העמוק של השייכות הלאומית- דתית, המסורת.
ברית (באשר היא) כוללת תמיד ויתור והקרבה. הברית והדם קשורים זה בזה (עוד משחר העולם) - כי הברית מחייבת התמסרות וויתור. הסימון שלנו כיהודים הוא דווקא במקום היצירתי ביותר, הפורה ביותר, היצרי ביותר. דווקא במקום בו האדם נוטה לפעמים למצוא רק את עצמו (אם מצד ההנאה והעונג ואם מצד הפריון והיצירה), דווקא שם מוטבעת נוכחותו של רבש"ע, ונוכחותה של המסורת.
ועוד משהו - יש צד מסויים שבו ההנאה יכולה לחרוג מהבנאליות שלה (ולהפוך לעונג אמיתי) רק אם היא מחוברת לעולם של קדושה הנותן לה חגיגיות ואופקים אינסופיים.
אך כאמור, אין בדברים אלו כדי להחליף לימוד רציני ומעמיק של השאלה הגדולה ששאלת.
כל טוב וברכת ה' עליכם
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם