שאלה
בס"ד
כבוד הרב,
דיברתם כאן על "ברית" שנעשית בנעורים ואז פוגעת בקשר הבא מתוך תחושת 'מחויבות' לאהבת הנעורים. ובכן אני בחורה בגילאי ה30 יש לי ידי נעורים שהיתה בינינו הבטחה סמויה כזו מעין 'ברית לא מילולית' של הבטחה לעתיד, אך אני תמיד הטלתי בה ספק, וניראה לי שגם הוא, בכל אופן הינו המקור הכי גדול אחד לשניה של מלאי ריגשי ובטחון ריגשי והנה ימים עברו ואני התחלתי לאט להתנתק לכיוון חזרה בתשובה והוא לא, וזה רק הבהיר לי עוד יותר שאין אני אמורים הליות זוג, אבל את כל העבר והברית הסודית האילמת איני יכולה לשוב ולשנות וכן זה מפריע לי ואני לרוב מתרוצצת בתחושת אשמה כבדה, אפילו ניסיתי לתת לזה צ'אנס אבל דבר לא עוקר את האשמה מחזי. נמאס לי מזה כבוד הרב זה עושה אותי עצבנית וקשה אל עצמי. אני מרגישה שאני 'חייבת' לו, וש'השתמשתי בו עד ש..', ולדעתי זה דו סטרי, לא יודעת כרגע אני מרגישה חצופה, תחושות של "בגידה" על כל צורותיהן גורמות לי לאי-שקט נוראי. גם הוא לא היה בטוח שנהיה זוג, אבל בגלל שהוא זה שלבסוף הציע במילים ואני סרבתי זה הופך אותי ל'בוגדת'. זה קשה לי כבוד הרב. אני לא רוהצ להיגרר אחרי האשמה עד לעוון.
תודה ושבת שלום.
תשובה
בעזה"י
שלום,
ראשית כל, עליך לדעת שאין כאן פתרון קל.
זה מצב סבוך וטעון מאד וכל החלטה, אמיתית ונכונה ככל שתהיה - תהיה לא קלה ולא פשוטה.
אנחנו מדברים על זוגיות, על אהבה, על עתיד, על בניית משפחה- נושאים חשובים, אולי החשובים ביותר בחייו של אדם.
המניעים והשיקולים שמנחים אותנו בהחלטות בתחומים כל כך משמעותיים חייבים להיות שיקולים של אמת צרופה, של רצון עליון ועמוק.
אי אפשר להכריע בדברים כאלה בגלל 'אי-נעימות' או 'בושה' ודברים כאלה.
אני חושב שאת אכן מחוייבת לו- את מחוייבת לא להשאיר אותו תלוי, לא להשאיר אותו באשליה ולא לנסות ליצור או לבנות דבר שסופו (כנראה) להתפורר ולהתפרק ולהביא כאב רב לשניכם.
אם את בטוחה שהקשר הזה לא יכול להבנות בצורה אמיתית ופנימית, לא יכול לפרוח ולעשות את שניכם מאושרים באמת- עליך לומר לו את הדברים בצורה ברורה ומפורשת.
בעדינות ברגישות, אבל בצורה ברורה.
אם תנסו לבנות משהו שלא נועד להיות- שניכם תהיו אומללים ותסבלו בסופו של דבר.
את מחויבת אליו, כמו אל עצמך וכמו אל ריבונו של העולם ואל האמת- לנשום עמוק ולעשות את מה שאת חושבת שהוא נכון ואמיתי, גם אם זה כרוך בכאב וגם אם זה כרוך באי נעימות.
להחזיק באמת, בעץ החיים, איננה בגידה- היא ההליכה בדרך ה', בדרך הישר, אם כי לפעמים היא איננה פשוטה.
כשאני צריך לקבל החלטות קשות, אני משתדל לשאול את עצמי מה הקב"ה רוצה ממני, מה האמת האמיתית ומה הדבר הנכון לטווח הארוך.
ולאחר שבחרתי בלב הכי טהור ובשיקול הדעת הכי זהיר שהצלחתי לגייס, אני מקבל על עצמי לא להרה אחרי ההחלטה ולא לפקפק בה- מכאן והלאה אני סומך על ריבונו של עולם להכווין אותי כי אני את המקסימום שלי עשיתי.
"ניכרין דברי אמת" אמרו רבותינו, לאמת יש כח רוחני גדול- אם תאחזי בה בסופו של דבר ה' יוביל אותך לדרך שמיועדת לך.
המון הצלחה,
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם