ברוך כבוד ה' ממקומו''-מאיזה מקום?!

תודה רבה!!שלום רב לך,
אשרייך שאת מבררת ושואלת על נושאים חשובים שכאלו, שעומדים ברומו של עולם.
אני מקווה שזה בסדר אבל אני מעדיף להתחיל דווקא מסוף דברייך, איך אנחנו שאנחנו כמו נמלים אנחנו אומרים לקב"ה מהו מקומו, ומבקשים ממנו בקשות? השאלה הזו היא למעשה שאלה על כל נושא התפילה, אנחנו פונים לה' כדבר איש אל רעהו, למרות שאנחנו 'נמלים', והוא אינסופי, איך אנחנו עושים זאת?! איך אנחנו בכלל מעיזים לבקש מה' רפאנו ה' ונרפא, איך אנחנו מבקשים מה' שמע קולנו? מי אנחנו שנפנה לה'? התשובה לזה, היא, שאנו פונים לה' כי הוא ציוה עלינו לפנות אליו, וכך הוא גזר בעולם שתפילה תועיל ותשמע, ומחוץ לעיסוק בשאלה הפילוספית החשובה איך תפילה מועילה, אנחנו יודעים שה' קבע שתפילה מועילה, וה' ציוה אותנו בתורתו, לפנות אליו 'ולעובדו בכל לבבכם' זו תפילה, אמנם, אנחנו יודעים שאם אנחנו אפסים וכלום אין לנו מה לפנות לבורא כמו שאת אומרת, כי מה הוא צריך את הפנייה שלנו, אמנם, אם ה' קבע את מצוות התפילה, וקבע שתפילה תשפיע בעולם, ברור שעלינו לחוש דווקא רגש של כבוד כלפי עצמנו, אנחנו חשובים ופנייתנו לה' חשובה, והראייה שה' ציוה אותנו להתפלל. ראיתי משהו מעניין בפירוש של הרב דוד חי הכהן שליט"א על התפילה (אגב, ספר מומלץ מאוד - 'במעמד השחר') שהכריעה בתחילת התפילה באה לבטא את מה שאת אומרת: קודם כל אני כלום לעומת הקב"ה שהוא אינסופי וכו', ואני משתחווה וכופף את קומתי בפניו, להציג את זה. אמנם, מיד לאחר הכפיפה באה זקיפה שבאה כשאומרים את שם ה', ומשמעותה היא שכיון שה' ציוה אותנו להתפלל אנחנו מבינים שדווקא יש חשיבות גדולה לתפילתנו, ומתוך כך אנחנו מבינים שתפילתנו דווקא כן חשובה לה', וכנראה גם אנחנו... ואנו מתחילים לפנות לה'...
כעת, נגיע גם לשאלה מה הכוונה כשאנחנו אומרים בתפילה בזמן קדושה "ברוך כבוד ה' ממקומו"? האלוקות היא כמובן מציאות שאי אפשר להבינה בשכל בכלל באופן פילוספי, רק אנחנו מבינים ויודעים שהמציאות הזו קיימת, והקיום שלה הוא מעבר להשגתנו (קשה לנו מאוד לתפוס מציאות של דבר שאינו מוגבל בגוף בזמן וכו', וכמובן, שזה נושא לתשובה אחרת....) ולא רק שהוא קיים, אנחנו מאמינים ויודעים, שהקב"ה מחייה את העולם ומתגלה בו, ועלינו לשאוף ולפעול לתקן את העולם, ולגלות את ערכי השלימות שה' רוצה שהעולם יתקדם בהם, כמו שאומרים בעלינו לשבח: "על כן נקווה לך... לראות מהרה בתפארת עוזך... לתקן עולם במלכות שד-י". לגילויים של ה' בעולם אנחנו קוראים: "כבוד ה'" אף אחד לא מתכוון לה' בעצמו, שאותו לא ניתן להכיל בשום צורה גשמית, אלא הכוונה לגילויו של השם והופעתו בעולם, (שהם יוצרות אצלנו כבוד כלפיו).
יש סיפור על אחד האדמורי"ם ששאל את בנו כשהיה קטן, 'האם אתה יודע איפה ה' נמצא'? והלה ענה: 'היכן שנותנים לו להכנס, שם הוא נמצא', זהו אמנם רק סיפור אבל המשמעות שלו היא מאוד עמוקה, איפה הוא מקומו של גילוי השכינה? במקום שאדם מכניס אותו! גם בקטן – באדם אם האדם חושב על קירבת האלוקים, ומנסה להתקרב אליו, אז השכינה שורה בו, וגם בגדול – ככל שהעולם יותר שואף ומחפש את האלוקות, ומתקרב אליו, אז השכינה נמצאת בו יותר.
המילה ברוך, אין כוונתה שאנחנו מברכים את השם, (גם בברכות) אלא כוונתה שאנחנו מבינים שה' הוא המברך אותנו, והמילה ברוך כוונתה שה' הוא בעצם מעביר את הברכה מעצמו אלינו, וכאילו אנחנו אומרים: "הברכה בעולם מגיעה מכבוד ה'"
אנחנו ממשיכים להסביר את עצמנו ולומר, שהברכה בעולם, היא תלויה לחלוטין, בגילויו של השם, ככל שהעולם, או האדם, יתקדם יותר ויהיה קרוב יותר להשם, כך השם יתגלה בו או בעולם יותר. וכשאנחנו מבינים זאת אנחנו יודעים שבשביל להגדיל את הגילוי של השם בעולם, אנחנו בעצמנו צריכים להתקדם יותר.
(מקום אין הכוונה כאן במובן הפשוט של המילה, מקום שניתן להכילו על ידי קילומטרים או ליטרים, אלא דרגה ורמת השפעה)
לעיון נוסף:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=208805
בברכה
עקיבא