בראשית

שלום לך,

לצערי שאלתך התעכבה זמן רב משום שאינה ברורה לי.
גם האתר שרשמת שם הוא חסום לכניסה חופשית אבל לפי השער הוא חשוד מאד במסיון או בכפירה ולכן לא ברור שכדאי להכנס אליו.

מסירת דין לשמים היא בד"כ כאשר אדם מרגיש מצוקה, וכמו כל אחד בצר לו קורא ל'אמא' או 'אבא' כך כל יהודי במצוקה פונה לקב"ה שישפוט ויעשה דין בעולם.

שרה אמנו, לאחר עשר שנים מעליתם לארץ ישראל ראתה שאינה יכולה ללדת (השנים שהם חיו מחוץ לארץ ישראל אינם נמנים לענין זה).
היא רצתה לגדל עם אברהם את בנם שבו תתקיים ברכת ה' "לזרעך אתן את הארץ הזאת", ולצורך כך נותנת לו את שיפחתה (בימינו קוראים לזה 'אם פונדקאית' שמגדלת ברחמה ילד עבור זוג אחר)
לאחר שאברהם מסכים היא חושבת שיותר נאה שישא אותה לאשה גמורה - זה יותר מכובד גם לו וגם לה. ('פונדקאית' זה בעצם להשתמש בגוף האשה כמו חפץ ולא דבר מכובד כל כך בשבילה).

שפחתה שהפכה לצרתה משיבה רעה תחת טובה - היא פותחת את פיה ולועגת ומשפילה אותה. במקום להכיר לה תודה על מסירותה של שרה ודאגתה לכבודה היא מתנשאת עליה.

שרה בצרתה, באופן הטבעי ביותר, פונה לחבר-חייה, לאברהם ומבקשת את עזרתו ואת עזרת ה' בדבר.

בברכה דוד לוי



אם תרצה תשאל שוב ואשתדל לפרט יותר