שאלה
שלום צדיקים :]
אז ככה , אני לומדת באולפנא כלשהי, וכל החברות שלי הטובות עזו בתחילת שנה, וממש קשה לי בלעדיהן, ממש! אני רוצה לעבור אולפנא כי אי לי נושא שיחה עם הבנות, כי הם לא הכי בסגנון שלי, אני ילדה שאין הרבה בנות בסגנון שלי...(יש לנו מן צוות כזה באולנא שהמטרה היא לחזק את הבנות ..)
עכשיו, כמו שאמרתי אני רוצה לעבור אבל אני ממש מתלבטת, כי אני חושבת שאולי זה בעצם השליחות שלי להיות שם, לחזק ת'בנות ולקרב אותן לרמה רוחנית... ומצד שני, ממש קשה לי שם.. אני לא מה שההיתי שנה שעברה אני יותר סגורה עם עצמי, לעומת שנה שעברה שהייתי עם החברות שלי והייתי נחשבת לאחת שלא שותקת והייתי די פופולארית... אז חשבתי שאני לא יכולה תמיד לתת ולתת אני רוצה גם לקבל...
אז בבקשה אני חייבת עצה וקצת הסבר על "שליחות"...
תודה רבה רבה ויומטוב !!
תשובה
שלום.
אם הבנתי נכון, אז הסיפור הוא שאת בעצם מתלבטת אם להישאר באולפנא שאת לומדת בה עכשיו, או ללכת בעקבות החברות ולעזוב גם.
האמת שאני לא מכירה אותך באופן אישי, אבל בכל אופן אני אנסה לתת לך כמה נקודות למחשבה, שאני מקווה שיעזרו.
נתחיל בזה ש´אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ´.
מה שלא תחליטי הכי חשוב זה שזה יהיה ממקום שאת שלמה ושמחה איתו.
שבסופו של דבר תלמדי באולפנא שתתאים לך, הכי תתקדמי בה ותמצי את עצמך.
בקשר לנושא השליחות וללחזק את החברות, תזמיני את עצמך לכוס קפה ותחשבי על מה זה יושב:
האם זה ממקום של- ´וואו. באמת חייבים פה איזה אחת כמוני שתדאג לשדרג פה את רמת הניצוצות והקדושה שבאוויר´.
כי אם זה ככה, לרוב זה לא עובד.
אני חושבת שחלק מהעניין של שליחות זה לא לבוא מלמעלה, ובהרגשה של ´אני התותח שהולך להפיץ את האור הגדול, ולעזור למסכן הדוס מינוס´.
לא שאין עניין להשפיע על אחרים, אבל כדי להצליח בזה, זה חייב להיות אמיתי.
ולגמרי אמיתי.
יודעת מה, תנסי להעמיד את עצמך במקום אותן בנות.
ותחשבי איך את היית מרגישה אם היו באים אלייך ככה, זה היה עובד? משפיע עלייך לטובה?
במקרה שאת מחליטה שמה שטוב לך זה להישאר,
כדאי מאד להרפות ולכבות בראש את הצ´קלאקה של לחזק ולהשפיע. ופשוט להתחבר לחברות, כחברה.
מהמקום הכי בסיסי של קשר בין אנשים, כי רק כשאוהבים באמת אפשר להשפיע.
אבל זה לא רק זה, יכול להיות שהתחושה של השליחות היא מה שפוגמת באפשרות שייווצר קשר של חברות.
ואז גם נוצר המצב הזה שאת מרגישה לא בנוח עם שאר הבנות ואין לכם נושאי שיחה משותפים.
(אגב, קשר בין אנשים לא חייב להיות רק עם מי שהוא ממש כמוני, מי שיש בו העתק הדבק של הסגנון והאופי שלי).
נתינה צריכה להיות כמו להבה של נר.
כמו שכשנר מדליק נר אז בדרך כלל ללהבה שלו לא קורה כלום, ככה צריכה להיות נתינה אמיתית.
נתינה כזאת שלא פוגמת ולא מחסירה מהנותן.
ובכלל, אומרים שיותר משהנותן נותן הוא מקבל,
ונראה לי שכדי שזה באמת יהיה ככה צריך לעשות את הסוויץ´ בראש לגבי סוג הנתינה והאופי שלה.
לכן כשהנתינה נעשית באופן נכון היא לא באה על חשבון אף אחד,
ויותר מזה תמצאי את עצמך שאת מורווחת לא פחות משאת תורמת.
ניסיתי לתת לך כאן כמה כיווני חשיבה,
אבל בגלל שקצת קשה לייעץ מרחוק אני חושבת ששווה לך גם לדבר עם מישהו שמכיר אותך קצת יותר ואת סומכת עליו.
אם בא לך להמשיך לשתף או לשאול, את מוזמנת ממש בכיף, ואל תהססי אפילו!!
הרבה הצלחה.
שבוע טוב.
רינת
rintz3@gmail.com