שאלה
נניח שאין מחלוקת על רגע המוות.
והנה לפנינו גופת אדם מת שאפשר לקחת ממנה את הלב לצורך הצלת אדם אחר.
מי יכול לעצור מהלך כזה ?
האם המת הוא בעלים על גופו ? הרי על רכושו אין הוא בעלים !
ואולי היורשים הם בעלי הגופה ?
מה זכותם של היורשים (כי אני מניח של'סתם' משפחה אין שום זכות להביע עמדה קובעת) למנוע השתלה כזו ? האם נגרם להם הפסד כלשהו שזכותם למנעו ? וגם אם כן, ונניח שפלוני חוטף את הלב הנזכר, האם הוא צריך לשלם להם עבור ההפסד ? מהו אותו הפסד ?
תשובה
שלום
הרבנות הראשית הכריעה שמותר לתרום אברים, כולל לב, לאחר מוות של גזע המוח.
נראה לומר שלא לאדם התורם ולא למשפחתו יש חזקת ממון על גופו, שכן לשיטת רוב האחרונים הגוף לא שייך לאדם ממונית, וגם האחרונים שנטו בחקירות בסוגיות בב"ק לומר שיש בעלות ממנוית לאדם על גופו, לא פשוט שהיו פוסקים כך לדינא ממש.
ולכן בפשטות נראה שאם יחטוף אדם אחר את הלב חלילה, לא נוכל להוציא את זה מידיו מכח טענת מרא קמא או טענה קניינית אחרת.
אלא מאי, יש גם שכל ישר ומוסר בריא. ברור שאדם ומשפחתו הם בעלי העמדה מה לעשות עם אברי האדם יותר מאחרים, ועובדה שלהם נתן ד' את הגוף.
אך זו לא טענה מספיקה לתשלום ממוני אלא למתן כח החלטה על השתלה.
וכן יש כוח למדינה להכריע בתקנת הציבור (חוק) מהו הסדר המוסכם לתרומת האברים, וזה יהיה בעל כח הלכתי כדין תקנות הקהל.
כל טוב