שאלה
לכבוד הרב שרלו שליט"א
ישנם הרבה התייחסויות שונות לגבי האירועים האחרונים והלא צפויים שפוקדים אותנו בעולם ובפרט בארץ ישראל. המשבר בעולם הערב,אסונות טבע ועיני העולם גם נשואות לעבר אירופה באשר לעתידה הכלכלי. רבות נכתב על זה בטורים השונים בעיתונאות אך הייתי רוצה התייחסות דתית לדבר.
אני אדם דתי ומאמין ומודע לכך שכל דבר שקורה בעולם מקדם אותו. והקב"ה מנהל את העולם. אך ראיתי שישנם רבנים שקוראים להתחזק באמונה על בסיס אותם אירועים ואפילו מנבאים נבואות זעם.כפי שזכור לי היו אירועים לא פחות חמורים שקרו בשנות השמונים לדגומא ואף השישים. כמובן כל דבר קידם את עם ישראל אך האם זה הכרחי להשתמש ב"טקטיקת הפחדה" וחוסר האונים של האדם? אני מאמין שהכל בהשגחה אך כבר שנים על גבי שנים מדברים על תסריט דומה והשחקנים משתנים בהתאם לגימטריות של הרבנים. ראה לדוגמא אובמה ובוש.
אני מאמין בבואו של משיח גם ללא צורך בנבואות זעם שכן אין זה מוכרח שיהיה "סוף העולם"אנשים שכחו שמצבנו היום הוא המצב הכי טוב באלפיים שנים
האחרונות ואולי אף מעבר.
אני מאמין ומצפה לבואו של משיח ומשתדל לפעול כך בחיי הפרטיים. אני מאמין שיכול לבוא כל יום ומאידך גיסא יודע שמדובר בתהליכים ארוכים. לשיטת הדוגלים בסוף העולם ובואו של משיח עדיין אינני מבין איך זה יקרה? הרי העם איננו בשל לכך .
ויש עוד דרך רבה לפנינו
הגמרא ומורנו הדגול הרמב"ם כבר הורו לנו שאין לשער מה יקרה לעתיד לבוא ואיך הדברים יתנהלו בפרטי פרטים.
לפעמים בשיחות עם אנשי הזעם מוצאים אותי בתחושה של אני כופר אך אני משוכנע שהרחשויות הללו לא באות סתם אך מאידך גיסא אין זה אומר שיום למחרת יבוא המשיח אחרי כל ההרס.
ייתכן שאני טועה אך אינני דוגל בשיתוק ופחד וחוסר אונים במובן השלילי של הדבר שיביאו את המשיח אלא דווקא בעשייה וקידום הפרט והכלל.
לא הגדרתי שאלה ברורה ומוצקה אך ניתן להבין שאני הייתי רוצה לדעת בצורה מעט עמוקה איך להתייחס לפורענות.
אני מתנצל על האריכות אך הדבר חשוב לי ולרבים אחרים.
כל טוב ובשורות טובות
תשובה
שלום וברכה
אמונתנו העמוקה היא שהקב"ה מכוון את ההיסטוריה ומתגלה דרכה.
אמונתנו העמוקה היא שהיחידים שיודעים לקרוא את דרכי ד' הם הנביאים, שכן רק להם גילה ד' את סודו, ואין בתוכנו נביאים בעת הזו.
בין שני המשפטים האלה אנו מתנהלים.
אנו מתנהלים בניסיון עדין, רגיש, ובעיקר ענוותני לנסות ולהבין מה קורה, ולאן הדברים הולכים. אולם אנו נזהרים מאוד מלעשות מניפולציות על הקב"ה. נבואות הזעם הנאמרות, הפרשנויות השונות של המאורעות, הניסיון להוכיח מתוך מה שמתחולל טיעונים ודרכים וכדו' – כל אלה הם ספקולציות, ואין להם ערך של ממש.
לא זו בלבד, אלא שהתורה לא לימדה אותנו על חוסר האונים של האדם. להפך, התורה כתבה כי האדם הוא בעל צלם אלוקים, וריבונו של עולם הטיל עליו את האחריות לעולם, להיסטוריה, לבחירה החופשית, ללימוד התורה שבעל פה וכדו'. זו לא שפה של הפחדות, אלא שפה של אחריות, של משא כבד, ושל ניסיון מתמיד להפוך את העולם הזה לעולם טוב יותר. זו התפיסה הדתית המתוארת בתורה.
על כן, אין שום צורך שתחשוב מחשבות רעות על עצמך, שתראה את עצמך ככופר, או שתסבור בטעות כי האמונה מכוונת לשיתוק ולחוסר אונים. להפך, דרכה של תורה היא הפוכה לחלוטין, וזאת גם מתוך מודעות כי אפשר גם שלא נצליח ח"ו, ואפשר גם שימים קשים יבואו עלינו. העובדה שהדבר אפשרי מדגישה שאין זה הכרחי שכך יהיה, ואפשר שדווקא האדם ימלא את משימתו בעולם.
אשמח אם תקרא את http://www.ypt.co.il/show.asp?id=21954
כל טוב