שאלה
שלום כבוד הרב,
אני נשואה במשך חצי שנה.
הזוגיות בינינו מעולם לא היתה מושלמת. עוד לפני החתונה היו בינינו וויכוחים.
לאחרונה הוויכוחים התעצמו. אני מרגישה שאני ובעלי לא מצליחים להבין אחד את השני.
אני בת להורים גרושים ואני מלאת פחדים שמתישים אותו. כמו כן אמא שלי זקוקה לתמיכה שלי (לא כלכלית) ובעלי לא מבין זאת. בנוסף לזה האמהות שלנו לא מדברות ביניהן.
לאחר מריבה מאוד מאוד קולנית, גיליתי שאני בהריון ( הריון בן פחות מ 40 יום). בן זוגי דרש בתוקף שנעשה הפלה מכיוון שהזוגיות איננה יציבה. עשיתי הפלה, לא מתוך הסכמה. אני חשבתי שנוכל להתגבר על הכל, אבל לא רציתי להביא לעולם ילד לא רצוי.
כעת אנחנו שוקלים להתגרש. בן זוגי כבר עייף מהריבים ואינו מוכן להבין את הבעיות שלי עם אימי ולי קשה לשכוח את עניין ההפלה.
מה אתה חושב? האם ניתן ליישב מחלוקות כאלו? האם אוכל אי פעם לסלוח על ההפלה? האם לדעתך לא יהיה פשוט יותר להתחיל מחדש עם בן זוג חדש ללא כל המשקעים שיצרנו.
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
כואב לקרוא את מה שאת מתארת.
בראש ובראשונה מגיע לך, ולמעשה לשניכם, חיזוק גדול. אתם נמצאים במשבר, ויכולת היציאה שלכם ממשבר זה תלויה בעצמכם – בין אם היציאה תהיה לאופק חדש של זוגיות, ובין אם לניתוק.
מתוך החיזוק,
אין לי מספיק בכדי לענות לך על הדבר הנכון לעשות במצב הזה.
העובדה שיש ויכוחים בין בני זוג עשויה להיות הזמנה לעבודה משותפת ולתיקון גדול. היא לא חייבת להיות סיבה להתפרקות. אולם זה לא וודאי שזה כך, ולעתים אכן הזיווג אינו מוצלח.
מה שנכון לעשות במצב הזה הוא קודם כל לנסות ולמצות את ההזמנה הזו. לנסות.
לנסות משמע ללכת לעבודה זוגית, ולבחון את טיב המחסומים ביניכם. אפשר שעצם העבודה המשותפת תגלה את האפשרויות המופלאות העומדות בפניכם; אפשר שהיא תגלה שהתהום לא עבירה.
בדיוק בשל כך הולכים לעבודה הזוגית הזו. ההנחה כי אם תפרקי עכשיו ותנסי מחדש עם מישהו אחר יכולה להיות נכונה, אולם היא גם יכולה להיות מאוד לא נכונה. ועל כן, קודם כל מנסים לראות איזה אופק קיים ביניכם.
על כן, מה שאני מציע הוא ללכת ביחד לעבודה זוגית, ואם בעלך אינו רוצה – לכי לבד, ללמוד מעט על זוגיות. או שזה יפתח בפנייך את הדלת לאושרך עם בעלך; או שכבר תלמדי להכין את עצמך לניסיון הנוסף שתנסי.
האם זה נראה לך ?
כל טוב