שאלה
לכבוד הרב שלום רב,
אני מתנצלת מראש על האורך ומודה לך על הסבלנות ועל הקדשת הזמן.
אני מתחבטת בשאלה די קשה, ואף כי אני יכולה לשער מה תהיה תגובתך, היות ששמעתי המלצות אחרות מיועצת גנטית אני חסרת מנוח.
לאחר שדודתי ע"ה נפטרה מסרטן ואמי לקתה באותו סרטן והבריאה ב"ה, אמי שלחה אותי לייעוץ גנטי בשל סיכון לנשאות מוטציה בגן BRCA1 המעלה עד לכ85% את הסיכון לחלות בסרטן השד ועד כ50% את הסיכון לסרטן השחלה. לצערי אני אכן נשאית של המוטציה בגן. מלבד המלצה ברורה "לסיים את הילודה" בגיל מוקדם ככל האפשר כדי לכרות את השחלות, העלו בפני האפשרות (המומלצת מבחינתם) לבצע הפריה חוץ גופית בהריונות הבאים (יש לי שני ילדים ב"ה, שניהם נולדו בטרם ידעתי על הנשאות) כדי למנוע העברה של הגן אליהם. ראיתי את הסבל של אמי ושל דודתי במחלה, ואני עצמי חווה לא מעט חרדות בשל תחושה של פצצה מתקתקת אצלי (שכן הסיכון לסרטן כה גבוה עד כי הוא כמעט ודאי) ויש בי רצון למנוע את הסבל הזה מבנותי אם תבואנה בעז"ה (באשר לבתי הבכורה אין מה לעשות) אבל כל העניין נראה לי דומה מדי למעין השבחת גזע, שלא לדבר על הבעיות בהפריה עצמה. אשמח לשמוע את דעתך בנושא, כי הריון עומד על הפרק בשלב זה.
ובאותו עניין- ישנה המלצה לנשאיות להפטר מהשחלות עד גיל 35 ובגיל 40 לכל המאוחר. רופא הנשים אף המליץ "לסיים את העמדת הדור הבא" אפילו מוקדם יותר אם אני יכולה, ולאחר מכן לבצע ניתוח. גם זה קשה לי, ולא ברור לי מה מצפה ממני דרך התורה לעשות במצב זה. מחד גיסא אני בריאה ולכן להפסיק ילודה כדי למנוע משהו שעשוי להתרחש נראה לי קשה (אני חלמתי על הרבה ילדים וכנראה זה לא יקרה, ובאותה נשימה אני אומרת תודה לקב"ה על החסד שנתן לי ללדת שני ילדים נפלאים, שלא ישתמע שאינני מכירה תודה על הטוב שיש לי), ומאידך, אני חייבת לקחת אחריות על הבריאות שלי בשביל המשפחה הקיימת.
אינ מאוד קרובה לגיל 30, בו הסיכון עולה באופן משמעותי במצב של נשאות.
תשובה
שלום וברכה
זהו תחום שאני עוסק בו הרבה מאוד, הן בכובעי הרבני, והן בכובעי בוועדות האתיות השונות. אני מבין היטב את מה שעובר עלייך, עד כמה שניתן להבין את הדבר מבחוץ.
מבחינה רפואית, אני מבין שהציעו לך לעשות הפריה חוץ גופית בתוספת בדיקה גנטית (PGD) כדי להשיב לרחם את העוברים שאינם נשאים. על בסיס הבנה זו אני כותב את התשובה, ואם מדובר במצב אחר – אנא שובי.
א. פתוחות בפנייך שתי האפשרויות: הראשונה היא להרות בדרך זו של IVF בתוספת PGD. אין מדובר בהשבחת הגזע, כי אם בהתמודדות עם מחלה, הנעשית בשלבים מוקדים להתפרצותה. הוראת התורה "ורפוא ירפא" מסמיכה את בני האדם, שהם בעלי צלם אלוקים, להפוך את עולמו של הקב"ה לטוב יותר ומעולה יותר, ועל כן אין כל ספק שהדרך הזו מותרת. אם את נוטה לה – אין כל בעיה בכך, ולהפך: את תהיי שותפה במניעת סבל בעולם.
ב. אני מבקש להדגיש כי את תחליטי להרות בדרך הטבעית והרגילה – גם זה מותר. מבחינה אתית ומבחינה הלכתית אין מקום לקבוע כי מי שהוא נשא אינו רשאי להרות, גם במצבים שיש אפשרות אחרת (PGD) וקל וחומר במצבים שבהם אין אפשרות אחרת. הדבר קשור לסוגיה ארוכת טווח של "הולדה בעוולה" וזכויות מי שלא נולד עדיין, ועמדתי עקבית מאוד בתחום זה שזכויות אלה אינן מהוות פרמטר בהכרעה האם להיכנס להריון אם לאוו (ראי התייחסות חלקית לביטול משקל הטענה של "טובת הילד" בהריון של בחורה רווקה).
ג. אם את שואלת על מה אני ממליץ – על האפשרות הראשונה. היא טובה מכל הצדדים ומכל הבחינות.
ד. שאלת נטילת השחלות היא שאלה הקשורה לאיסור סירוס. ברם, כאשר מדובר בעמדה חד משמעית מבחינה רפואית כי הדבר נחוץ למען שלומך ובריאותך – הדבר מותר מבחינה הלכתית.
יישר כוח