שאלה
שלום..
קודם כל תודה רבה על האתר שלכם
הנושא שרצינו לדבר עליו קשור לכיתה שלנו..
אנחנו בכיתה ט' והשנה הגיעה אלינו מחנכת חדשה שנורא לא מסתדרת עם הכיתה שלנו ואנחנו איתה,היא אמורה ללמד אותנו חינוך ועברית.
הבעיה התחילה שהמורה הגזימה בשעות חינוך[במקום ללמד עברית].
בעיקרון לא אמורה להיות לנו בעיה עם שעות חינוך במקום עברית הבעיה היא שבמקום ללמד אותנו היא אומרת לנו שאנחנו צריכות לעשות את זה[ויש דברים שהיא בעצמה לא עושה ואומרת לנו לעשות זאת],כשאנחנו מביעות דעה שונה היא בד"כ לא מקבלת את דעתנו(היא גם לא תמיד מביאה נימוקים לדעתה).
היא מדברת המון על עצמה ומשווה אותנו לכיתות קודמות שהיא לימדה.
אם שיעור חינוך נפסק בגלל רעש היא כותבת את מה שהיא "התכוונה" ללמד בעברית על הלוח ועוזבת את הכיתה בלי ללמד(מה שבאמת מעצבן זה שאם מדובר בחינוך היא מסוגלת לצעוק כדי שנשמע ובעברית היא לוחשת לעצמה).היא גם טורחת לציין כל פעם מחדש אם היא סבלה בשיעור הקודם או שהיינו "בסדר".בחינוך חשוב לה שנשמע ונבין ובעברית לא אכפת לה אם הכיתה מבינה רק שהחומר הועבר.
חלק מהטענות של המורה נכונות,אנחנו כיתה די קשה ויש בנות שמדברות ובנות שלא הולכות כל כך צנוע.אבל המורה מנסה לכפות עלינו את דעתה במקום לשכנע אותנו.
בעקבות אחד המכתבים שקראנו אנחנו חושבות שחשוב לציין שמההתחלה לא הסתדרנו איתה וניסינו ללכת אל המנהלת כדי לבקש להחליף אותה.אנחנו חושבות שכן נתנו למורה צ'אנס לפני שהחלטנו שאנחנו לא אוהבות אותה-הרבה דברים קרו לפני שהחלטנו זאת(דברים שהמורה אמרה לבנות,מקרים שהמורה לא עמדה לצידנו כשהיינו צריכות אותה,פעמים שהיא העליבה בנות וכו')כל הכיתה לא אוהבת את המורה ואפילו ההורים שדיברו עם המורה לא הצליחו לעזור.
נ.ב-למקרה שלא היה מובן מהמכתב ההנהלה לא הסכימה להחליף את המורה ולא עזרה לנו בבעיה.אנחנו מודעות לעובדה שנשאר איתה עד סוף השנה אנחנו מחפשות דרך לגרום לה להבין אותנו ולשנות את דרכה כדי שהמשך השנה תיהיה נעימה לה ולנו..
,מקוות שתוכלו לעזור לנו ולהסביר לנו איך נוכל לשנות את המצב..
תודה רבה ושבוע-טוב..
תשובה
ב"ה
שלום לכן,
אני מציעה שתדברו עם המורה שלכן בשיחה גלויה על מה שמציק לכן.
בטח תגידו: ´אבל כבר דיברנו איתה הרבה פעמים וזה לא עזר כלום!´. כאן חשוב לדעת שלא מספיק להגיד למישהו שהוא לא בסדר ושמפריע לנו שהוא עושה כך וכך, אלא צריך להגיד זאת בצורה שתגרום לו לרצות לשנות את הדברים בהתאם להערתכם. לדוגמא לצעוק באמצע השיעור: "אוף, המורה, זה ממש מעצבן שאת מדברת בשקט!" או "תפסיקי כבר להשוות אותנו לכיתות אחרות" זה לא נקרא לדבר עם המורה. זו לא צורת דיבור שתגרום לה לרצות לעשות שינוי מבחינתה.
תחשבו איך את הייתן רוצות שיעירו לכן כשאתן לא בסדר, איזה סגנון דיבור יגרום לכן לרצות לשנות התנהגות שלכן בשביל מישהו אחר.
בצורה כזו תדברו איתה.
בשביל שהדברים לא יישארו באוויר ניסיתי להגדיר לעצמי איך אני הייתי רוצה שיעירו לי כשאני לא בסדר? ומה יגרום לי לרצות לשנות את דרכי?
(אני ממליצה לכן לא להסתפק במחשבות שלי אלא לחשוב גם בעצמכן. בטח תגלו מסקנות נוספות)
דבר ראשון גיליתי שחשוב לי מאוד שיעירו לי בלי כעס ובלי צעקות. כשמישהו תוקף אותי הוא גורם לי לצאת להתקפת נגד. כלומר במקום שאני אקשיב לדבריו ביישוב הדעת ואחשוב במה אני יכולה ללכת לקראתו, אני אנסה כל הזמן להוכיח לו שהוא אשם במצב והוא זה שצריך להשתנות ולא אני.
לכן, אם אתן רוצות שהיא תחשוב באמת על מה שאתן אומרות ותקבל את הבקשות שלכן, אתן חייבות לדבר איתה בנחת, בלי כעס, צעקות או זלזול. ליצור אוירה מתאימה- שיעור חינוך כזה, שכל הכיתה יושבת במעגל ופשוט משוחחת. אף אחת לא כועסת או מתלהמת. אסור לכן לגרום לה להרגיש שהיא במלחמה. אם היא תרגיש מותקפת היא תתקיף בחזרה ושום דבר לא ישתנה.
דבר שני גיליתי שכשאני מרגישה שהצד השני מעריך אותי, הרבה יותר קל לי לקבל ממנו ביקורת, ולהשתנות בשבילו.
לכן קודם כל, [למדו עליה זכות]. תאמינו שהיא אישה טובה שלא רוצה לפגוע בכן, אלא אדרבא היא באמת רוצה שיהיה לכן טוב. והעובדה שאתן לא כ"כ רואות זאת, זה בגלל שיש פיקשושים בדרך, אבל בתוכה היא באמת רוצה בטובתכן.
בנוסף לכך, כדאי מאוד שכשאתן מדברות איתה, תגידו לה תודה על כל מיני דברים טובים שהיא עשתה תגידו נקודות שאתן מעריכות אצלה (אין מצב שאין כאלו! אם לא מצאתן, תחפשו עוד. בטוח יש, רק אולי עד עכשיו התעלמתן מהם וקיבלתן אותם כמובן מאליו...). שימו לב להגיד רק דברים אמיתיים. אם תמציאו, היא תרגיש בכך ואז זה יכול להזיק. רק אחרי שאמרתן כמה אתן מעריכות אותה, תגידו גם מה מפריע לכן.
גיליתי בתוכי דבר נוסף. גיליתי שהרבה יותר קל לי להשתנות כשבמקום להגיד לי:"[את] לא בסדר כשאת..." אומרים:"[קשה לי] עם... ולכן אני מבקשת אם תוכלי לבוא לקראתי ו...". אני יותר הרבה יותר רוצה לעשות שינויים בעצמי כשהצד השני לא תולה את האשמה בי, אלא בעצמו- לו קשה עם משהו ולכן הוא מבקש ממני לבוא לקראתו ולעשות כך וכך. זה נותן לי הרבה יותר מוטיבציה להשתנות.
לכן כדאי שהמשפטים לא יתחיל ב:"את", אלא ב:"לנו קשה עם..." או "היינו מעדיפות ש..."
ועוד משהו, תגדירו לעצמכן מה אתן רוצות שהיא תשנה. ותבואו אליה עם הצעות מעשיות איך אפשר לשנות זאת. זה לא חוכמה להגיד מה מציק ומעצבן אתכן, הרבה יותר עוזר להגיד מה אתן רוצות שיהיה בתכל´ס. בוא נגיד שהיא מסכימה לקבל את הבקשות שלכן ולשנות דברים שמפריעים לכן. מה תבקשו ממנה?
אני מציעה שתחשבו לפני כן על הצעות ספציפיות שלדעתכן יכולות לעזור לשיפור המצב. נראה לי שכדאי שזה יהיה מרכז השיחה. שלא נתרכז בכמה דפוק לנו עכשיו וכמה אנחנו מסכנות, אלא נתרכז במה אפשר לעשות כדי שזה ישתנה. בנוסף לכך, שימו לב לא לבקש ממנה דברים מוגזמים או לא מציאותיים. לדוגמא, אתן יכולות לבקש שלא יהיה ערבוב בין שיעור עברית לחינוך וכל אחד יהיה בזמן שלו. זו בקשה לגיטימית.
ואם נשלב זאת עם הסעיף הקודם, כדאי שהבקשה תהיה משהו בסגנון: "קשה לנו כשאנחנו לא יודעות מתי שיעור עברית ומתי חינוך, ואנחנו מבקשות שאם אפשר שכל שיעור יהיה בזמן שלו לפי המערכת" במקום:"זה לא בסדר שאת מערבבת בין שיעור חינוך לעברית".
ועוד משהו, אי אפשר רק לבקש מהשני לשנות את התנהגותו, ושאני אמשיך להתנהג כמו שהתנהגתי עד עכשיו. אם אתן מצפות ממנה לבוא לקראתכן, זה דורש גם ממכן לבוא לקראתה בדברים שחשובים לה. אם אתן ממש בוגרות, אתן יכולות לשאול אותה במהלך השיחה מה היא מצפה ממכן? או איך אתן יכולות ללכת לקראתה אחרי שהיא באה לקראתכן?
תחשבו איך יותר כדאי שהשיחה תתנהל, האם כל הכיתה ביחד, או שעדיף שילכו אליה רק כמה בנות. אני לא יודעת להגיד מה עדיף. אבל בכל מקרה שימו לב שהאווירה בשיחה הזו תהיה טובה ונעימה. אפשר אולי לעשות זאת בעזרת כיבוד קל...
חשבתי שאולי ניתן להקדים לשיחה מכתב גלוי ו[נעים] בו אתן מפרטות מה ברצונכן להעלות בשיחה כדי שהיא גם תבוא מוכנה ולא רק אתן. מה הסוגיות שאתן רוצות להעלות, התנצלויות שיש לכן להעביר והכל בשפה נקיה ונעימה.
כל הכבוד על הרצון הכן לשפר ולהתקדם !
זה לא מובן מאליו !
בהצלחה!
אשמח לשמוע איך העניינים מתקדמים...
ה´ יברך אתכן, ונזכה לראות במהרה באור הגאולה השלימה,
תרצה.
Tertza2@shoresh.org.il