שאלה
לא לרב שלום, ותודה מראש על ההשקעה בעצם קריאת המכתב.
מצבי הבעייתי הוא כזה:
אני בן 19, שיעור ב' בישיבת הסדר. ב"ה זכיתי להכיר את מי שאיתה אני רוצה להתחתן. האמת היא שאני מכיר אותה כבר יותר מ6 שנים (אנחנו באותו שבט ובאותו סניף...) ואנחנו במסגרת יותר קרובה קצת יותר משנתיים. אנחנו חברים יותר משנה ולשנינו היה ברור מההתחלה לאן חותר הקשר ומה מטרתו. חברתי עושה את השירות הלאומי שלה באותה העיר בה אני לומד- יש לזה את היתרונות ואת החסרונות שבזה אך מה שמשמעותי בנושא הוא שאנחנו מתחנכים על ידי אותם האנשים, ויודעים שמטרתינו בחיים היא זהה. כבר לפני הרבה זמן (יותר מחצי שנה!) הגענו למסקנה שאנחנו רוצים להתחתן בעז"ה וחיכינו את הזמן הזה בעיקר בכדי להמשיך להיסגר על עצמנו ובכדי לתת להורים שלנו קצת הכנה לפני שאנחנו מנחיתים עליהם את הבשורה.
לפני קצת פחות מחודש הגענו למסקנה שזהו- הגיע הזמן! דיברנו עם הרבה אנשים מבוגרים ואפילו מבוגרים מאוד(רבנים מהישיבה וסתם אחרים...) וכולם חיזקו את ידינו.
פנינו להורינו וכאן באה הנפילה...
שני הצדדים מתנגדים בתוקף לרעיון הנישואים בגיל שלנו... טענתם היא שאיננו בשלים עדיין...
חשוב להדגיש שהבעיה איננה בי אישית או בחברתי- שני צדדי ההורים אוהבים את החבר/ה של השני...
שתי שאלות לי אל הרב:
א. האם אנחנו צודקים? האם זה הגיוני להתחתן במצב בו אנו נמצאים? למה?
ב. מה לעשות עם ההורים???
תשובה
שלום רב
א.לא ברור לי מהשאלה אם אתה עדיין לפני השירות הצבאי ואם כן מה אתה מבקש לעשות אתו.עקרונית אתם ודאי צודקים ואין ענין למשוך את זה.אם אתם תהיו נחושים בכך גם ההורים יקבלו זאת וילמדו להתמודד עם הענין.יחד עם זאת ,יש לבחון כיצד תנהג בשירות הצבאי כאשר אשתך הצעירה נמצאת כל העת בביתה לבדה.
בהצלחה.