בעיה

ב"ה


שלומות,


ראשית, אני מרגיש שהדברים אותם אתה מתאר על בית הספר שלך מוכרים לי. אשר על כן, אני מרשה לעצמי לענות לך בהרחבה על מנת שתוכל להראות את התשובה לרבים ולטובים שבין חבריך.


ראשית - אני חושב שאתה לא מבין את עוצמת הפגיעה. במכוון אני פותח בצד האישי, האנושי. יש מי שכתב גרפיטי גס ובוטה על גופה ודמותה של מורה. האם אתה שואל את עצמך איך מרגישה המורה? איזה השפלה זו? איך היא חשה כלפי התלמידים בכלל והתלמיד בפרט? מה זה עושה לה?
וכיצד חש המנהל שנתקל בכתובות כאלה?!
אנשים רבים חשים שאין להם את הכוחות להפגש עם דמות שהעיזה לעשות זאת בשער בת רבים.

שנית - העובדה שהענין נעשה בשבת, מחריפה את הענין. נראה שלא נותר דבר הקדוש לנו שלא נגעו בו. גם בן אדם למקום וגם בין אדם לחברו. כל מה שקדוש לנו נרמס לעיני כל.

שלישית - עליכם לדעת, שיש קוים אדומים שאותם אין לעבור. הם בחינת תמרור אזהרה שהיחיד משלם עליה מחיר כבד ומשמעותי.

אני מתבייש שאתה חש שמי שהשפיל מורה, מי שפגע במנהל, מי שחילל שבת בתוך הישיבה (!!!) צריך לקבל עבודה. האם אתה משוכנע בהערתך? מה עוד נותר לעשות ולא נעשה?!

אני משוכנע, שאף שאני חש קשק עמוק גם לילד שחטא ופשע, שלומו וטובתו מחייבים את המשך לימודיו במקום אחר. רק כך תתאפשר מציאות חדשה בה יוכל לבנות את חייו מתוך תשובה שלמה ומתוך הבנה של חומרת המעשים.
גם אנשי המקצוע בהם נועצנו המליצו שהילד ילמד במסגרת מקבילה.


ולענין המנין הספרדי:

אני מוחה על עצם המחשבה לחלק את המנינים בישיבה לפי מוצא עדתי. זו מחשבה נוראית! ואח"כ, יהיה מנין תימני, ואולי הבחנה בין ירושלמי - ספרדי למרוקאי?!
אני חושב שזה פסול ולא נכון ולא משקף את המטרות הרוחניות של הישיבה.
יחד עם זאת, אני משוכנע, שעלינו לתת ביטוי לתפילה של עדות שונות בתוך התפילה האחת של הישיבה. לא יעלה על הדעת להפריד על רקע עדתי את התפילה. זו חזרה לאחור!
התפילה בישיבה מדגישה את מקומו של הר"מ, את השיחה שאחרי, את התפילה המשותפת.
כמובן, שכל תלמיד - באופן אישי - יתפלל מתוך סדורו האישי שהוא על פי מנהג אבותיו.

יחד עם זאת, אני בהחלט מקבל את הצורך לבחון את השאלה של מנין שמביא לידי ביטוי את המנהגים השונים והמשלימים!


כל טוב,

פורים שמח!


שי