שאלה
שלום כבוד הרב,
שמי הוא אביטל ואני מסיימת עכשיו כיתה י"ב.
יש לי שאלה בקשר לבניו של עלי.
ידוע שהבנים שלו חטאו עם הנשים שבאו להקריב ועם רדיפת בצע. אך במסכת שבת (דף נב' עמוד ב') כתוב: "שכל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה". אז השאלה המתבקשת היא האם הם באמת חטאו? הרי הם מתו ועלי גם נענש על כך שלא הוכיח אותם כראוי, עלי ובניו לא נענשו סתם. האם זה בגלל שהם היו צדיקים וה' דקדק איתם או שאולי הם היו צריכים לשמש דוגמה לעם ולא עשו זאת כמצופה מהם.?
אשמח לתשובה
תודה רבה!
תשובה
שלום אביטל,
הבה נבחן ראשית את העובדות. בתנ"ך כתוב כי הבנים שלא חטאו חטא חמור של נאוץ ד', גם בלקיחת הקורבנות לפני הזמן, וגם בשכיבת הנשים הצובאות פתח אוהל מועד. לעומת זאת, בגמרא יש דעה אחת הטוענת כי כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה.
את שתי העובדות האלה צריך ליישב.
אי אפשר ליישב את זה שהם היו צדיקים. למעשה אסור ללמוד תנ"ך כך, גם בשל העובדה שזה מנוגד לפשוטו של מקרא, אבל עוד יותר בשל העובדה שאם לומדים ככה את הסיפור – לומדים ממנו בדיוק את ההפך ממה שהתנ"ך מלמד אותנו. הנביא בתנ"ך מלמד אותנו שאפילו כהנים במשכן יכולים להיות חס ושלום מושחתים, ולכן צריך להיזהר מאוד שלא להידרדר לשחיתות, ואילו מי שאומר שהם היו צדיקים ורק כ"חוט השערה" לא לומד את המסר המרכזי שהנביא בא ללמד אותנו. איך אפשר לסלף ככה את הלימוד ? אנחנו חייבים ללמוד את מה שהתנ"ך מלמד אותנו ולא מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים שהוא ילמד.
על כן, נראה שמה שצריך לומר הוא שכוונת האמורא בגמרא היא לומר שמה שהם עשו נחשב כחטא איום ונורא. אבל הם לא ממש שכבו את הנשים הצובאות פתח אוהל מועד, אלא עשו משהו שהוא חמור דיו כדי שהוא ייחשב כזה. אחת ההצעות בגמרא היא שהם עינו את הנשים בכך שלא הזדרזו להקריב את הקורבן שלהן, ועל כן הנשים לא יכלו לשוב הבייתה לבעליהן, וזה נחשב כאילו הם פשעו איתן.
כל טוב