ישראל ניצבת בפני אתגר משמעותי בתשתיות החשמל בעשורים הקרובים: לפי דוח תחזית אסטרטגי חדש של חברת נגה שפורסם ב"חדשות 12", הביקוש לחשמל צפוי לגדול באופן דרמטי עד שנת 2050. בניגוד למדינות שיכולות לרכוש חשמל משכנותיהן בשעות עומס, ישראל נשענת על ייצור חשמל מקומי, ולכן תידרש להרחיב משמעותית את יכולות הייצור ואת תשתיות ההולכה שלה כדי לעמוד בביקוש.
לפי הנתונים בדוח, בשנת 2024 עמדה צריכת החשמל בישראל על 80.4 מיליארד קוט"ש (קילוואט לשעה). התחזיות לשנת 2050 נעות בין 161.3 ל-214.3 מיליארד קוט"ש, בהתאם לקצב הצמיחה במשק. בתרחיש הבינוני, שעליו ממליצה נגה להתבסס לצורכי תכנון, הצריכה צפויה להגיע ל-186.8 מיליארד קוט"ש. המשמעות היא שהמערכת תצטרך לספק יותר מפי שניים חשמל לעומת הצריכה הנוכחית, ולהיערך כבר בשנים הקרובות להקמת תחנות כוח, שדות סולאריים, מתקני אגירה וקווי הולכה חדשים.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
חוות השרתים והמכוניות החשמליות מגבירות את העומס
אחד הגורמים המרכזיים לעלייה הצפויה הוא התרחבות חוות השרתים, המשמשות בין היתר להפעלת שירותי ענן ובינה מלאכותית. לפי התחזית, צריכת החשמל של מרכזי הנתונים בישראל עשויה להגיע ל-37.1 מיליארד קוט"ש בשנת 2050 בתרחיש הצמיחה המואצת. מדובר בכמות חשמל משמעותית, שתדרוש תכנון מוקדם של תשתיות ייצור והולכה.
גם המעבר למכוניות חשמליות צפוי להגדיל את הביקוש. לפי הדוח, צריכת החשמל של התחבורה החשמלית עשויה להגיע ל-19.3 מיליארד קוט"ש ב-2050. האתגר אינו מסתכם בכמות החשמל הנדרשת, אלא גם בשעות שבהן הנהגים יטעינו את כלי הרכב. אם הטעינה תתרכז בשעות הערב, במקביל להפעלת מזגנים ומכשירי חשמל בבתים, העומס על רשת החשמל עלול לגדול עוד יותר.
גלי החום עלולים להביא את הרשת לקצה
לצד ההתפתחות הטכנולוגית, גם שינויי האקלים צפויים להשפיע על צריכת החשמל. גלי חום ממושכים מגבירים את השימוש במזגנים, ובכך מעלים את הביקוש דווקא בתקופות שבהן מערכת החשמל נדרשת להתמודד עם עומסים חריגים. לפי התרחיש הבינוני של נגה, שיא הביקוש בקיץ עשוי להגיע בשנת 2050 ל-35,855 מגה-ואט, לעומת 19,919 מגה-ואט בשנת 2030.
המשמעות היא שהיערכות מוקדמת תהיה קריטית: הקמה של תחנות כוח, מתקני אגירה וקווי הולכה עשויה להימשך בין חמש לעשר שנים. עיכובים בקידום התשתיות עלולים להקשות על המערכת לעמוד בביקוש, ובתרחישים של מחסור בחשמל להגביר את הסיכון להפסקות חשמל יזומות בימי עומס קיצוניים. נוסף על כך, השקעות נרחבות בתשתיות עשויות להשפיע גם על עלויות הפקת החשמל ועל התעריפים לצרכנים.
דוח נגה מציב אתגר משמעותי בפני מקבלי ההחלטות: ישראל תצטרך להתאים את מערכת החשמל לגידול באוכלוסייה, להתפתחות הטכנולוגית ולעלייה בצריכת האנרגיה, תוך צמצום הסיכון למחסור. מכיוון שהמדינה אינה יכולה להסתמך על יבוא חשמל ממדינות שכנות, היכולת להקים בזמן את התשתיות הנדרשות תהיה גורם מרכזי בהתמודדות עם הביקוש הצפוי.