שאלה
שלום לכבוד הרב ותודה מראש...
בזמן האחרון יצא לי להתקל בכמה מקרים של בני נוער, שאני מכירה מקרוב, שבדרכם לעזוב את הדת.. הקשר שלי עם כל אחד מהם שונה, אבל שניהם רואים אותי בתור דמות שיכולה לספק להם תשובות...(של אחת מהם הייתי מדריכה בסניף, ושל השני הייתי קומונרית)
מדובר בגילאים14-15, מאד כואב לי הלב על זה ואני מרגישה צורך מאד מאד גדול לנסות לעזור להם...
אני יכולה לשבת ולהרצות להם על הדת שהיא בעצם חיינו וכ'ו... אבל העניין הוא שאני מרגישה שלא את זה הם צריכים... כי את זה הם כבר יודעים...אני גם מפחדת שברגע שאתחיל " לחנך" אותם זה יגרום להם להתרחק ממני ובכלל מהדת.... והמטרה שלי היא הפוכה... לנסות להחזיר אותם למוטב בעזרת ה'...
אני ממש מוטרדת מזה וכל פעם מחדש שאני רואה אותם, ואני רואה שהמצב מתדרדר זה צובט לי בלב,
מה הרב ממליץ לי לעשות?
תשובה
ב"V
שלומות,
למה את חשה שזה לא מה שידבר אליהם?!
לדעתי, בני נוער מחפשים אמת. לא הרצאה, לא הטפה, לא סמינריון. אמת. טהורה, פשוטה, אוטנטית, ממעמקי הלב.
וגם - אהבה, אכפתיות, שייכות, אחריות, וכו'.
לכן - דברי איתם.
מהלב,
ישר,
ישיר.
ובעז"ה תראי ברכה גדולה.
כל טוב,
שי