בני אדם

הקב"ה, בורא העולם, הוא זה אשר ברא את כל הברואים עם הנתונים המיוחדים של כל אחד, ולעומת זאת ציווה בתורה מצוות מאד ברורות. אין בתורה הערכה או זלזול במי שיש לו משיכה לבני מינו. המעשה הוא זה שאסור. אם נולד מישהו עם משיכה מינית מאד גדולה לילדים קטנים. האם החברה מוכנה להתחשב במשיכה שלו? לא. החברה תילחם, ובצדק, נגד זה שהוא ינצל ילדים קטנים לסיפוק צרכיו, גם אם "יפצה" אותם באופן כזה או אחר. מי שנולד עם משיכה מאד חזקה לקחת רכוש שלא שלו ("קלפטומניה"). האם החברה תתיחס בסלחנות לכך שישלח ידו ברכוש לא לו? בשום אופן לא. וזאת, אף על פי שנולד עם משיכה כזו. החברה מצפה שיתגבר.
כך גם מי שנולד עם משיכה לבני מינו. הקב"ה יודע שהוא ברא אותו עם משיכה כזו, ובכל זאת, גם לגביו כתוב בתורה כי מימוש המשיכה אסור, ועליו להתגבר על כל הקשיים, עם ההבנה לקשיים שבמצבו.