בנים

ב"ה


שלומות,


ראשית, תמיד צריך להזהר מהכללות. הן לא נכונות והן מזיקות.
שנית,
אין לי ספק שלשינויים הגופניים והשפעתם על חיי הבת השלכות רבות הנוגעות לבגרותה הנפשית. ההשלכות הנפשיות הנובעות מתהליך ההתבגרות אצל הבת מוחשיות יותר ומלוות את הבת לפחות אחת לחודש אם לא יותר מכך.
דומה, שגם הקדמת הכנסה של הבת למצוות ביחס לבן מביאה לידי ביטוי עקרון חשוב זה.אומנם, שאלת קביעת גיל הבגרות נלמדת מגזירת הכתוב או מאסמכתא ולא ניתן להם טעם גלוי אך נכון יהיה לומר שבשורשי ההלכה מסתתר עקרון זה.
לענין מהותי זה מצטרפים גם עניינים חברתיים - סוציולוגיים שאינם נוגעים בהכרח למהות הנשית לעומת הגברית:
העזרה (שלצערי) בנות מצטיינות בה - בדר"כ - יותר מבנים, ההשתלבות בעזרה לאם הבית ועוד כהנה וכהנה.

יצויין שגם מערכת החינוך מקנה לבנות יותר כלים התפתחותיים מאשר לבנים - מה שמצריך תיקון גדול.


בהצלחה,

שי