שאלה
שלום כבוד הרב.
אני בת 16.
אני מדברת עם בנים לא בכמויות גדולות אבל מדברת.
ומה שקורה לי זה שאני פשוט איך אפשר לאמר את זה?"מתאהבת" בלשון עדינה בבנים.זה יכול להיות חצי שנה או חודש.הבעיה שלפעמים אני אפילו לא מכירה את אותו בן.או שהוא בסניף שלי או שהכרתי אותו.
אני לא יודעת כיצד להתגבר על הבעיה כי גם אם אנתק את כל קשריי עם הבנים עדיין אמשיך להתראות עם בנים בסניף (אני חניכה בתנועת בני-עקיבא) מה ניתן לעשות כנגד זה?
תשובה
שלום לך.
(אינני רב, אלא תלמיד ישיבה)
משיכה היא דבר טבעי מאוד, אבל צריך להבחין בינה לבין אהבה.
המשיכה יוצרת את המשכיות העולם וגורמת לנו להתרגשות פיזית שבסופה נוצר תהליך ההולדה.
אהבה היא תהליך מובנה של יצירת קשר עם אדם אחר. קשר של אמון, הקשבה, תמיכה והבנה.
לכן, השימוש במילה "להתאהב" אינו נכון כאן. זו התרגשות חולפת, טבעית וברוכה, שיש לכוון אותה למקומות נכונים.
אני מציע שכשלב ראשון, תהיי מודעת לחוויה הזו שאת עוברת ולמשמעות שלה. כך, כשתרגישי זאת, תוכלי לומר לעצמך את מילות ההרגעה הנכונות, ולכוון את הרגשות על פי השכל.
לאחר מכן תמצאי את הדרכים המעשיות (כי רק את יודעת מתי את הולכת בכיוונים לא טובים ומתי לא) לגרום להתרגשויות האלו לקרות כמה שפחות, כי הרי, בסופו של דבר, מתחתנים רק עם אחד...
הנה עוד תשובה שעוסקת בנושא קרוב (השאלה קצת מוקצנת, אבל ניתן ללמוד ממנה רבות על הנושא):
https://www.kipa.co.il/ask/show/91863
אור וטוב,
נחום.