בנות בצבא

ב"ה

שלום לך,

ראשית, סליחה על האיחור הרב. לצערי לא תמיד אני מצליח לעמוד בעומס השאלות.
אני מבקש לסכם את טענותייך - 1. למה לא להתיר ללכת למקומות בהם אין בעיה הלכתית? 2. אם לאסור, אז יש לאסור גם על עבודה של נשים בתחומי העסקים וכו'.
3. איך אפשר להשוות בין שי"ל לבין עבודה בטחונית חשובה בצבא?

א. פוסקי ההלכה הינם מי שתפקידם לנסח הוראה כוללת לכלל הציבור. ההוראה הכוללת מביאה בחשבון את כלל הבנות ואת כלל אפשרויות השירות. כל חברה לוקחת בחשבון את הצרכים הכלליים ועל פיהם היא מגבשת את עמדתה המצוהרת. גם תפיסות מוסריות פשוטות מוגדרות על פי צרכי הרבים ולא על אלה שרואים עצמם כמי שלא זקוקים לעזרה.
לכן, גם אם יש תקפידים שאינם בעיתיים הרי שהפסיקה נועדה לכלל הבנות ולכלל המקומות. ביחס אליהם תשובתי הקודמת תקפה, שרירה וקיימת.
אי אפשר להימנע גם מהעובדה שאם יתירו לחלק מהבנות אחרות ילמדו מכך ויתגייסו גם הן לצבא תחת התחושה שיש היתר הלכתי. לכן מדרגת וצרכי הכלל הם אלה שמכתיבים את הפסיקה הברורה בשאלות אלה.
2. אכן, גם בעולם העסקים יש בעיות קשות. אכן גם עולם זה מעורר שאלות צניעותיות קשות לגברים ונשים כאחד. לפיכך, יש להבחין בין אישה ואיש נשואים, שעיצבו את עולמם ודרכם סלולה להם לבין מי שנמצא בתהליך של עיצוב הזהות שאז הסכנות רבות יותר.
3. אני נאלץ למחות נגד טענתך השלישית. גם בשל העובדה שלמיטב הכרתי את הצבא רוב תפקידי הבנות אינן אלה המצילים את המדינה ומסייעים לה - ישירות - במלחמה, וגם בשל העובדה שהשי"ל מציע תפקידים רבים. מי קובע מה חשוב יותר: להיות מדריכת חי"ר או לסעוד ילד ממשפחה הרוסה שבזכות בית הילדים לא יהפך לגורם מסוכן בחברה?!
לכן, אני מציע לא לעסוק בהשוואות. הן מוזילות את הויכוח וערכו. בעיקר שלדעתי לחינוך השפעה עצומה על בטחון ישראל....


בברכה,
שי