שאלה
אני ממשיך את השאלה על המשנה , שבה כתוב שהבנות היו רוקדות ביום כיפור.
הרב כתב, שהן היו עושות זאת מתוך תענית, וכנראה שאז התחושה של יום כיפור היתה אחרת.
מישהו הראה לי, שכתוב שהכהן הגדול היה עושה סעודה, כשהיה יוצא בשלום מקדש הקדשים.
גם מזה נראה שהיו אוכלים אחרי סוף העבודה.
יכול להיות שמחצות היום היו אוכלים, בזמן שבית המקדש היה קיים?
אם לא, למה להמשיך לצום, אחרי שהכהן הגדול יצא, והתקבלו תפילותינו, שרואים בלשון של זהורית?
סליחה על האריכות, ותודה על היחס
תשובה
שלום וברכה
הכהן הגדול היה עושה יום טוב על כך שיצא בשלום מבית קודשי הקודשים. ברם, בשום מקום לא כתוב חס וחלילה שהיה אוכל ביום הכיפורים, ושיום טוב הזה היה כרוך באכילה ביום הכיפורים. לא אכלו בסוף העבודה, ואין לנו כל מקור כי מחצות היום היו אוכלים.
ההנחה של השאלה היא שהצום נועד כדי ללוות את הכהן הגדול בעבודתו ביום הכיפורים, וכחלק מבקשת התקבלות התפילה. ברם, לצום יש משמעויות נוספות, כמו הקורבן האישי שאנו עצמנו מקריבים את עצמנו, וזה מתקיים לאורך היום כולו.
כל טוב