שאלה
כבוד הרב חג שמח!!!
אני בת 19 ונמצאת בקשר זוגי כבר שנה וחצי עם בן זוג חילוני.לצערי בתחילת הקשר מאוד רציתי שהוא יגלה התעניינות בדת ואף יחזור בתשובה, וכך הוא באמת גרם לי לחשוב לא בכך שאמר שהוא יעשה זאת ולא עשה אלא בכך שלא אמר לי שהוא לא מתכוון. ואני בתמימותי מפני שהוא סיפר שהוא ביקש מחבר שלו בצבא ללמד אותו תפילות הנחת תפילין עוד כמה דברים הבנתי שהוא מנסה להתחיל. אבל משם ועד לכוונה רצינית לא היה הרבה. כשהוא הכה בפניי שהוא לא מתכוון לחזור בתשובה לאחר כשנה התאכזבתי קשות והוא אמר כי פחד שאעזוב אותו. ולצערי הוא גם צדק שאם הייתי יודעת לפני הייתי בוחרת בדרך אחרת. אבל עכשיו כשאני קשורה בו חזק אני לא מוכנה לוותר עליו מפני שהזוגיות שלנו ניבנתה שלב אחרי שלב ומכל מפלה צמחנו ויש המון נתינה בקשר. ואני מסוג האנשים שלא ירימו ידים עד שיגידו לי שהמלחמה נגמרה וכבר אין במי להילחם מצב שאני שמחה בו אך פוחדת ממנו כי מצד אחד אני יודעת שיש בכוחי לעשות זאת! מצד שני.... מה שניסיתי להסביר לבן זוגי שלא משנה איזו פשרה נימצא בינינו ויש זוגות שעושים זאת והכל ברוך ה' ביניהים תקין! אבל הנושא הוא כלל לא אנחנו אלא הילדים!! קראתי חיפשי שאלתי וחקרתי כמה שיכולתי עד שהחלטתי להפנות השאלה אליך! ועד עכשיו מכל מקום שהבטתי היה נימצא שילד שיגדל בכזו מישפחה שהורי מפולגים באידאולגיה שלהם נפשו תהיה קרועה ויסבול מכך רבות בעתיד. חשוב לי מאוד שהילדים שלי יבינו את הערך של הדת ויעשו זאת באהבה. אך האם זה מספיק ללמד אותם חינוך של טוב לב ותכונות טובות רבות. האם יש דרך לחנך ילדים בזוגיות כזו למרות הכל!?
חברה שלי סיפרה לי על זוג שהבעל דתי והאישה חילוניה ואפילו לא אוכלת כשר ויש להם ילדים והם מחנכים אותם להיות טובים לתת ולשמוח וכשהם נישאלים בידי מבוגרים מה הם בעצם!? הם עונים שעכשיו הם באמצע וכשהם יגדלו יחליטו.. האם זו דרך והאם זה אפשרי בכלל?! איך אפשר לדעת שבן כזה הוא בכלל הזיווג האמיתי שלך זה מציאותי בכלל? כי כשהכרתי אותו זה היה ברור לי. והוא!? גם יתהפך העולם הוא ישאר איתי. אבל מה עושים!?
< בכלל כרגע חוץ מחינוך ילדים יש לנו שיחות הסברה אחד עם השני מה זו הדת ומה זו החילוניות. אין לו הרבה מושג על הדת. ויום אחד הואב א אליי עם פיתרון למצב שלנו שהוא ישמור שלוש שבתות בחודש ואני אחלל שבת אחת. מה שהדהים אותי להבין עד כמה המצב עגום!
תשובה
בסד
שלום רב ,
אני שמח ששיתפת אותי במחשבות והרגשות..נתת בי את האמון ליעץ לך...אולי בגלל נסיוני בתחום.
כמו שאמרת נכון,[ חינוך הילדים לא יודע פשרות.]
ילד הוא נשמה עדינה שאסור לפגוע בה בגיל כה צעיר...[ואין פגיעה יותר גדולה מזו!]
כאשר הילד לא רואה דוגמא חנוכית בהוריו.!!
אבל אני נמצא עוד לפני הילד..אי אפשר לקים משפחה רצינית כאשר אין זהות ערכים בין ההורים!!
אי אפשר לחיות כזוג אם אין הסכמה מלאה על הלכות "[טהרת המשפחה"].
שבת וכשרות הם הם הלב שלנו אבל נו אפשר להסתדר עם הרבה רצון ואהבה..אבל טהרת הבית וחנוך הילדים .[לא מאפשרים חיים משותפים בראים ונכונים.]
(אנני מדבר על החגים והמסורת והחברים והמשפחות.)
את כל הלמודים ובדיונים המשכי לעשות לפני החתונה?.אל תתיאשי, אבל אם הבחור לא מוכן לקבל אותך כמו שאת ,על הערכים שלאורם חונכת ...אז מה יש לדבר.
[יפה שעה אחת קודם" להפרד.]
כי אם הקשר ימשך עלול להיות מאוחר ומסוכן ...מכדי לחשוב בראש בריא.
את עדין צעירה ומלאת מרץ ושכל טוב לבנות את חייך עם בעלך האמיתי.
זה הזמן ללמוד ולמוד כדי להסביר את היהדות לעצמך לחברה ובעיקר [לילדיך.]כי הלמוד וההבנה הם ערובה ראשונה להמשך הקיום.
(מה דעת הוריך..??)(או מוריך?)
(כדאי לשמוע להם כי הם מכרים אותך ורוצים רק לטובתך.)
בברכה