שאלה
שלום רב!
במשך השנה האחרונה אהבתי בחור אחד שהיה גדול ממני בשנתיים. הוא לא ידע על זה. רוב הזמן שמרתי את זה בבטן עד שסיפרתי לכמה חברות שלי. למרות שלא רציתי קשר איתו מסיבות הלכתיות (אני לא בגיל המתאים), לא הפסקתי לחשוב עליו.
עכשיו אני חושבת שזהו, זה נגמר, כנראה שלא אהבתי אותו באמת וכו' וכו'.
אבל עכשיו, במקום להתייחס אליו בצורה נורמלית, אני מתעצבנת עליו כל הזמן, ואפילו בוכה בגללו (מה שלא קרה לי כשחשבתי שאהבתי אותו).
מה זה??
זה חלק ממשהו פסיכולוגי אולי, שאני משכנעת את עצמי לשכוח אותו? או שאני אוהבת אותו באמת?
אגב, אני לא יכולה להמנע מלראות אותו, אז זה לא פיתרון אפשרי...
תודה רבה מראש.
תשובה
למרים שלום רב,
הדבר הזה הוא מאוד נפוץ שבגלל קשר רגשי ארוך למישהו ההיפרדות ממנו יוצרת איזשהו תסכול בתוכינו. מכיון שהיינו לפחות מבחינה רגשית כל כך קשורים לאותו אדם ההתנתקות מזה יוצרת איזשהו בלבול ביחס אליו ואיזשהו יצירת שכנוע שבאמת לא אכפת לנו ממנו בכלל אף על פי שיתכן שיש לנו איזשהו עדיין רגש אליו, או לפחות בעבר.
כל הבלבול הזה מההתנתקות הרגשית (שניתן עוד הרבה להרחיב בה למה זה קורה אבל זה לא נצרך בעיני) יוצר אצלינו כל מיני תגובות של שנאה כביכול לאותו אדם או צער ואלו תגובות מאוד הגיוניות כי הנפש קצת מבולבלת ולא יודעת איך להתייחס באופן רגיל לאותו אדם שהיה כל כך הרבה זמן חלק מהעולם הרגשי שלנו. לכן אל תדאגי, הדבר הזה הוא טבעי ופשוט עניין של זמן.
האדם הבוגר לאט לאט יבין שבעצם זה לא היה אמור לקרות ויפנים זאת עד שבסוף הקשר יהפוך להיות איתו כאחד האנשים הרגילים, אבל זה עניין שדורש זמן כי אלו דברים שצריכים להתיישב על הלב ולא רק בשכל.
אני מקווה שהדברים יעזרו ואת מוזמנת להתייעץ איתי בכל עניין שתרצי מתי שתרצי,
אבי,
aviwolfson@walla.com
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!