שאלה
2 שאלות:
1. למה המשנה על הקטורת מונה שס"ה ימים כמנין ימות החמה אם חז"ל אוחזים בלוח הירח? (אפשרי להתייחס גם להוספת 10 ימים של תקופת המבול רק במסורה של חז"ל וכן לקבלת הלוח הירחי ע"י הסלוונים בשלטונו של אנטיוכוס הרביעי-אפיפס -164-175 לפנה"ס).
2. איך קיימו את הפסוק מויקרא טו' 16,18:
וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע, וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָרֶב. יז … יח וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע, וְרָחֲצוּ בַמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב.
מה בדיוק פסלו חז"ל לפי שאין מקדש ואפשר פרה אדומה (אנא הבהר לי את דעתם שכולנו טמאי מתים ובכל זאת אישה צריכה טבילה)? האם לפני חורבן המקדש היה אפשר להיטמא בשכבת זרע ביום השבת או זה הותר מאז ולהמשך?
תשובה
שלום רב.
א. הלוח העברי הינו שמשי וירחי גם יחד, כלומר המסגרת השנתית היא שנתית והחודשית ירחית, אורכה של שנה שמשית הוא 365 ימים ואורכה של שנה ירחית הוא 354 ימים.
אורכה של שנה ממוצעת הוא 365 ,את אורכה המדויק של השנה לא היה ניתן לדעת בניסן שהרי מקדשים על ידי ראיה, ולכן הם בחרו לעשות כמות קטורת לפי השנה הארוכה בכדי שלא יחסר שהרי אם היו עושים כנגד ימות הלבנה לעיתים היה חסר כמו למשל בשנה מעוברת. ואמנם לעיתים היה יתר שהיה נקרא "מותר הקטורת" והוא עבר איזשהו תהליך שהחזיר אותו לשימוש במקדש.
שיטה מקובצת על הדף כריתות ו. אות ל"ח: "ולא היו עושין כנגד ימות הלבנה, לפי שהיה חסר בשנה מעוברת. אבל עתה , מה שנשאר בשנת לבנה, היו מצרפין אותו עד שנת העיבור, עכ"ל הרא"ש זצ"ל.
ב. שכבת זרע מטמאת לעניינים מסוימים הקשורים לענייני טומאה וטהרה כגון אכילת תרומה ועוד.. בכדי להיטהר מזרע יש צורך בטבילה והמתנה עד הערב.
כיום לא קיימים לצערנו עניני טהרה המצריכים טבילה ועל כן אין חובה לטבול, אמנם יש חסידים שטובלים לקדושה ולהטהר משום קרי אולם זה לא בגדר חובה אלא רשות.
ישנן עניינים חמורים המצריכים אפר פרה אדומה כגון כניסה לחלקים מסוימים בהר הבית וכיון שאין לנו אפר פרה אדומה לא ניתן להיטהר ולהיכנס לאותם מקומות.
ברכה והצלחה
ירון דוראני.